DANIEL ASSA
Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801
Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com Cell. 972-52-6553999
Fax. 972 -3- 9628663
Israel. Givatayim: February 3, 2018
הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח – The Control, Audit and Supervision Authority
יציבותה של הדמוקרטיה, על גווניה הרבים, בעידן החדש מאז מונטסקייה מבוססת על מערכת של איזונים ובלמים בין שלוש רשויות על.
- הרשות המחוקקת – הפרלמנט – נחשבת לריבון בכל השיטות הדמוקרטיות המקובלות, בשל היותה נבחרת ע"י העם ומייצגת את רצונו.
הפרלמנט משפיע על מהלכי הממשל באמצעות חקיקה, אך בשיטה שלנו, כמו גם בשיטה האנגלית למשל, מונהג בפועל ע"י הממשלה.
הפרלמנט משפיע באמצעות החקיקה על פסיקת בתי המשפט, אך גם נתון להשפעת בתי המשפט, לעתים דרך פרשנויות שמשנות את כוונת המחוקק ולעתים באמצעות פסיקות שמבטלות חקיקה.
- הרשות המבצעת – הממשלה – היא המערכת הביצועית שעצמתה תלויה בעיקר ביחסים בינה לבין הפרלמנט.
לרוב, היא זו שיוזמת חקיקה בפרלמנט, אך כוחה תלוי בפרלמנט, בעיקר כאשר למפלגה השלטת או לנשיא הנבחר אין בו רוב. הממשלה מיישמת את חוקי הפרלמנט, והפרשנות שהיא נותנת להם משפיעה על היישום שלהם בפועל.
הממשלה והחלטותיה נתונים באופן ישיר לביקורת של בתי המשפט, אך יש לה גם השפעה על בחירת השופטים.
- הרשות השופטת – בתי המשפט – עצמתה נובעת בעיקר ממעמדם האישי הרם של מרכיביה, מחוסר תלותה (לאחר בחירתם של חבריה) ברשויות האחרות וממקובלות פסיקותיה.
קשריה עם המערכות האחרות כבר צוינו לעיל.
חשוב להדגיש שמבנה שלושת הרגליים עליו מבוססת הדמוקרטיה הנו שביר מאוד ועיקר חוסנו נובע מהשאיפה האנושית לחופש וממסורת של עמים שהטמיעו את רוח הדמוקרטיה. האיזונים והבלמים כשלעצמם אינם מספיקים לשמר את הדמוקרטיה במקום שבו התושבים לא הטמיעו את רוחה. במקום בו הדמוקרטיה קיימת יש לחפש כל הזמן דרכים נוספות להרחיב ולשפר את האיזונים והבלמים המאפשרים קיום תקין של שלושת רגלי הדמוקרטיה.
ברצוני להציע תוספת של רגל למבנה הדמוקרטי, שלדעתי תתרום רבות לביסוסה וליציבותה של הדמוקרטיה. הרגל הרביעית צריכה להיות "הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח".
יאמר המתנגד "האם כיום אין בקרה, ביקורת או פיקוח?" שיש פתאום צורך להפוך אותן לרשות מרכזית שהיא אחת מרגלי הדמוקרטיה. התשובה היא שלמערכות הנוכחיות המבוזרות, ובראשותן "מבקר המדינה" אין מספיק יוקרה, עצמה ויכולת השפעה כפי שיש לרשויות העל האחרות. כתוצאה מכך, לדוחות ביקורת על מוסדות ציבור ואחרים, לגופי פיקוח ותקינה ולמערכות בקרה רבות יש ערך מועט וסמלי בלבד.
מאז ימי קדם כאשר התקבצו לראשונה בני האדם לחבורות נוצרו כבר מערכות של סוגי ממשל שונים כמו למשל אסיפות חכמים, שיצרו קוד התנהגות ומערכות שיפוטיות, ובכל זאת אין מי שיטען שבשבטים הקדמונים התנהלה מערכת דמוקרטית. הדמוקרטיה נוצרה כאשר המערכות המבוזרות קובצו לשלוש רגליים, האיזונים והבלמים בין המערכות נכפו באופן מלאכותי ונקבע הכלל הגדול מכולם והוא, שכל המערכות ללא יוצא מן הכלל יונקות את סמכותם מהעם בדרך ישירה או עקיפה. כך גם בהצעה שלי, הקבצתן של המערכות המבוזרות העוסקות בבקרה, ביקורת ופיקוח ליחידה מרכזית אחת ויניקת הסמכות ישירות מהעם היא זו שתעניק את העצמה והכוח לרשות החדשה. מצד אחד נעניק לגוף החדש אוטונומיה מרבית ונגרום לחוסר תלותו בשלושת הרגליים האחרות, מצד שני נקשור אותו לשאר הרגליים על מנת ליצור איזונים ובלמים בין כל רשויות העל.
אי תלותה של "הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח" במערכות הדמוקרטיות המרכזיות האחרות היא אבן היסוד ליכולתה להצליח בשימור הדמוקרטיה. הדרך הטובה ביותר להבטיח את אי תלותה היא באמצעות בחירה ישירה של ראשיה ישירות ע"י העם בבחירות כלליות. כמו כן יש לקבוע שיטה עצמאית שתבטיח לה את המימון הדרוש לפעילותה במנותק מהחלטות הגופים המבוקרים על ידה, בדומה למימון הרשות השופטת.
לרשות תוענק הסמכות לאכוף את הביקורת, את הבקרה ואת הפיקוח על סוגים שונים של גופים ואישים שייקבעו מראש בחוק. אינני מציע בשום פנים ואופן לתת לרשות גם יכולות ענישה ואכיפה. יכולות אלו צריך שיישארו בידי המערכת השיפוטית ומערכת הממשל בהתאמה. כך תישמר הפרדת הרשויות וישמרו האיזונים בין כל ארבעת רגלי הדמוקרטיה.
לצערי, למוסדות ביצועיים רבים מדי יש כיום את הסמכות לתבוע אזרח, לשפוט את מעשיו ולהפעיל עליו אמצעי גבייה. דוגמה מובהקת לסמכות לא דמוקרטית כזו היא "רשות המסים". היא מחליטה על גובה חובו של אזרח למדינה, היא דנה בערעור שהוא מגיש ולבסוף גם מפעילה עיקולים והוצאה לפועל למימוש החלטתה. אסור שמערכות כאלו יתקיימו במדינה דמוקרטית, אך נושא זה צריך שידון בנפרד.
"הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח" תהיה מורכבת מיחידה מרכזית ולה שלוש יחידות משנה, כאשר כל יחידת משנה תהיה אחראית על בקרה, ביקורת ופיקוח של אחת משלושת מערכות העל הדמוקרטיות האחרות – מחוקקת, שופטת ומושלת.
העומדים בראש היחידה המרכזית, בראש יחידות המשנה והסגנים של כולם ייבחרו בבחירה ישירה ע"י העם פעם בחמש שנים. הכהונה המרבית לתפקיד אחד תהיה שתי קדנציות. רשאי יהיה כל נושא תפקיד להתמודד על תפקיד אחר בבחירות הבאות.
הכנסת, בשיתוף פעולה עם מערכת המשפט והממשלה, תקבע אילו יחידות בקרה קיימות יאוגדו לתוך הגוף החדש ואיזה יחידות חדשות יוקמו. תחת פיקוחה של הרשות החדשה יעמדו גופים שונים שנמצאים כיום בפיקוח גופים אחרים כמו למשל: מבקרי פנים של הכנסת, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, מכון התקנים, דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות, רואי חשבון מבקרים של חברות ציבוריות, נציב תלונות הציבור, המפקחים על הבנקים, הביטוח ושוק ההון, בקרת הפרקליטות ועוד כפי שייקבע לאחר דיון מעמיק.
הקמה של מוסד מסדר גודל כזה, יש מאין, היא מבצע גדול ומורכב ומחייבת התבססות על הקיים. לשם כך אני מציע שבתקופת ההבשלה וההקמה ולאחר מכן למשך שנתיים מיום הקמתה (עד לבחירות הראשונות) יעמוד בראש המוסד מי שמכהן כיום כמבקר המדינה. מוסד מבקר המדינה הוא כמובן הגוף המרכזי שמסביבו תוקם "הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח". חשוב מאוד שההקמה האטית והמבוקרת של הרשות הרביעית תאפשר לציבור ליצור מסורת של כיבוד הרשות על מוסדותיה ומפעיליה.
דניאל אסא - מאמרים ודעות 