מחבר Daniel Assa

זמן


ההגדרה שלי לזמן היא:   זמן הוא מדידה של עיכוב.
זמן הוא מימד ביקום שמבטא את המידה שבה המרחב מעכב את תנועת החומר.
זמן נמדד באמצעות שימוש בשעון.
 
מאמר זה אינו עוסק במהות המרחב,  אך הוא מבוסס על שתי הנחות חשובות לגבי תכונותיו.
האחת היא שלמרחב יש יכולת לעכב את תנועת החומר בתוכו, אחרת כל תנועה במרחב הייתה במהירות אין-סופית. לדעתי, תכונה זו נובעת מכך שהמרחב עשוי מסוג של חומר (מהות חומר זה אינה ידועה, אקרא לו בהמשך "גופי-מרחב").
ההנחה השנייה היא היותו של המרחב בדיד (בלתי רציף). בדידות המרחב החומרי פותרת את פרדוקס אכילס והצב. הפרדוקס טוען שאכילס המיתולוגי, המהיר בבני האנוש, לא יוכל לעולם להשיג צב שהתחיל מרוץ מעט לפניו, מכיוון שתמיד יצטרך אכילס לעבור את מחצית המרחק ואת מחצית הזמן בינו לבין הצב, בתהליך חוזר ואינסופי. עובדת היות המרחב-הזמן בדיד גורמת למרווח בין אכילס לצב להיות סופי, ובכך מאפשרת לאכילס להשיג את הצב. הנחה זו אינה תנאי חובה ליצירת הזמן.
 
על מנת שייווצר זמן, צריך שיתוף של שני מרכיבים:  חומר בתנועה וגופי-מרחב שמעכבים את תנועת החומר. תורת היחסות של אלברט איינשטיין קובעת שזמן הוא סובייקטיבי, כלומר, ערכו הנמדד תלוי בצופה בחומר-בתנועה (כולל בצופה שנמצא בתוך החומר-הנע). להלן אתייחס לזמן הנמדד על ידנו כצופים בארבעה מקרים מתוך רבים אפשריים:
 
זמן יקום. – המרחב עצמו מתפשט, כנראה בתוך ריק קדמון שאת מהותו איננו יודעים. במקרה כזה, המרחב עצמו מהווה מקבילה לחומרים-בתנועה (לפי הגדרתי את הזמן), ומכיוון שהוא מלכתחילה גם הגורם המעכב ביצירת הזמן, הרי שזמן (לפי הגדרתי) איננו מתקיים. מסקנתי היא שאיננו יכולים למדוד את גילו של היקום, שכולל מרחב בתוכו, במונחי הזמן הרגילים בהם אנחנו משתמשים (שנים, ימים, שעות וכו').
 
זמן קוסמי. – היקום הידוע לנו מורכב מחומרים נראים ושאינם נראים – גלקסיות, כוכבים, חומר אפל ועוד. כל אחד מאלה, ביחד ולחוד, מעוכבים בתנועתם על ידי המרחב, ולכן יש להם זמן משלהם בנפרד. אכנה את הזמן של תנועת כולם יחד במרחב – "זמן קוסמי". זמן זה, כפי שנצפה על ידנו, מייצג את גילו של החומר ביקום (ללא המרחב), במונחי הזמן המקובלים. לדעתי, הזמן הקוסמי עצמו משתנה ככל שהיקום מתבגר. הסיבה לכך היא, שבשל המבנה הגיאומטרי הכדורי של התפשטות המרחב (שמקורו במפץ הגדול), צפיפותם של גופי-המרחב הולכת ופוחתת ככל שמתקדמת התפשטות החומר, ולכן גם פוחתת מידת העיכוב של החומר על ידי המרחב. כתוצאה מכך, מהירות התנועה של התפשטות החומר במרחב עולה. לתופעה זו יש השפעה מהותית על מדידת גילו של היקום.
 
זמן ארצי. – זהו הזמן שלפיו מכוונים השעונים על כדור הארץ. הזמן הארצי שלנו נוצר מעיכוב תנועת כדור הארץ על ידי המרחב, זאת בנוסף להשפעה המהותית של הזמן הקוסמי.
 
זמן פרטי. – זהו הזמן שחווה כל אחד ואחד מאיתנו בנפרד. הזמן הפרטי דומה לזמן הארצי ובנוסף הוא מושפע גם משני גורמים נוספים, כפי שנקבע בתורת היחסות –מהירות התנועה שלנו ביחס לסביבה, ועוצמת הכבידה במקום הימצאותנו. הזמן הזה הוא זה שגורם לנו כבני אדם את תחושת הזמן, וגם משפיע על תהליך ההזדקנות של כל החיים באשר הם, זואולוגיים או בוטניים.
 
יש להבחין בין זמן שחלף (להלן – "זמן"), שמבטא את מידת עיכוב תנועת החומר על ידי המרחב, לבין עיתוי, שהוא מקום על ציר התנועה של החומר במרחב-זמן. חומרים שונים חווים עוצמות עיכוב שונות (להלן– "מנות-עיכוב") במפגשם עם גופי-המרחב. ההבדלים במנות-העיכוב בין חומרים שונים נובעים מתכונותיהם השונות כמו גודל, צפיפות או מבנה גיאומטרי.
זמן הוא למעשה מדידה על ידי שעון של כמות מנות-העיכוב שהשפיעו על החומר במהלך תנועתו. ההגדרה של מנת-עיכוב אחת תהא לכן: שיעורו של העיכוב המינימלי האפשרי, שבו גופי-המרחב מעכבים את תנועתה של יחידת חומר כלשהי ביקום. מנת-עיכוב אחת היא זו שיוצרת את יחידת הזמן המינימלית ביקום שהיא  זמן פלאנק שגודלה שווה ל 10 בחזקת מינוס 43 שניות. מכיוון שלדעתי הזמן נוצר בשל עיכוב של תנועת חומר על ידי גופי-המרחב שהם כשלעצמם בדידים, גם הזמן עצמו בדיד.
עיתוי הוא מקומו של החומר-הנע בזמן (שעה מסוימת, דקה מסוימת). מיקום זה זהה למיקומו במרחב. כאשר חומרים בתנועה נמצאים בין גופי-מרחב  ומחוץ למגע אתם, זמן איננו נמדד.
מדידה כמותית בלבד של זמן על ידי תקתוק שעון תיתן תוצאה סקאלרית, כלומר חסרת כיוון. כאמור, זמן הוא תוצאה של תנועה, ומכיוון שלתנועה יש כיוון אזי גם לזמן יש כיוון. כיוון זה הוא במדויק הכיוון ההפוך לתנועת החומר במרחב. לכן, הזמן הוא וקטור, יש לו גודל וכיוון שמשתנים בהתאם לנסיבות. כאן המקום לציין שהמשוואה היחסותית שמתארת את מקומו של אירוע במארג הכולל של המרחב-זמן מציינת, שלא במקרה, את המיקום המרחבי של האירוע באמצעות סימנים מתמטיים חיוביים ואת המיקום הזמני של האירוע בסימן שלילי (כלומר הפוך לכיוון המרחבי).
להלן המשוואה שמתארת את מיקומם היחסי של אירועים במרחב-זמן:
dS) ² = (dX)² + (dY)² + (dZ)² – C² (dT)²)
כאשר: dS הוא הפרש קואורדינטות המקום בין שני מאורעות המתרחשים בשני מקומות שונים במרחב-זמן, C הוא מהירות האור, dT הוא הפרש הזמנים בין שני המאורעות ו – dX, dY, dZ   הם הפרשי הקואורדינטות המרחביות בין שני המקומות.
תורת היחסות מבוססת, בין היתר, על ההנחה לפיה המהירות המרבית המותרת והאפשרית ביקום היא מהירות האור בריק. לדעתי, קיימת בטבע גם תנועה בסיסית יותר שאינה ניתנת למדידה על ידי בני אנוש, זו תנועתו של חומר ביקום במהירות-מיידית (או לחילופין, מהירות-אינסופית). במילים אחרות, התנועה הבסיסית היא בעצם מעבר ממקום א' למקום ב' בלי שיעבור זמן כלשהו, מכיוון  שאין עיכוב של תנועת החומר על ידי גופי-מרחב. לדוגמה: אלקטרונים עוברים בין קליפות האנרגיה של האטום בלי שיעבור זמן במהלך הפעולה. פעולה זו נעשית במהירות-מיידית ללא מפגש עם גופי-מרחב, ולכן זמן לא נוצר ולא נמדד.
לדעתי כאמור, זמן הוא פונקציה של תנועת חומר מעוכב על ידי גופי-מרחב. כמות העיכוב (זמן שחלף) תלויה בארבעה גורמים:
1. מהירותו של החומר-בתנועה (מקורה בכוח שהופעל עליו מלכתחילה).
2. גודלה של מנת העיכוב המינימלית (המנה שיוצרת את זמן פלאנק).
3. מקדם העיכוב הספציפי של החומר  (פונקציה של תכונותיו – גודל, צורה וכדומה).
4. כמות וצפיפות של גופי-המרחב בהם יתקל החומר-הנע בתנועתו במהלך המדידה. 
בשל כל הסיבות שנמנו לעיל, יש לתקן את המשוואה שמתארת את היחס בין מהירות לבין זמן לבין מרחק על ידי הוספת מרכיבי העיכוב.
משוואת התנועה הבסיסית לגוף שנע בתנועה שוות מהירות היא S = V· T   כאשר S הוא המרחק המרחבי שעבר החומר-הנע, V הוא מהירותו הנמדדת ו T הוא הזמן הארצי שלו. לכך נוסיף משוואה שמתארת את הזמן כפונקציה של מנות-עיכוב T = M°· D· E   . כאשר – M° הוא גודלה של מנת העיכוב המינימלית ביקום, D הוא מקדם העיכוב הספציפי של החומר-הנע ו E הוא כמות גופי-המרחב שעיכבו את החומר-הנע במהלך מדידת תנועתו.
M° ו D הם מספרים קטנים מ 1, שכן הם מצמצמים את המרחק שעובר החומר במהלך המדידה.
המשוואה המאוחדת תיראה כך:    M°· D· E  V·   S = V· T =
                                        כאשר:     1  M° ≤        כאשר:  1  D ≤
כלומר: המרחק המרחבי שעובר חומר הוא פונקציה של מהירותו המרחבית, מוגבלת על ידי מכפלת מנת העיכוב המינימלית במקדם העיכוב הספציפי שלו, וכפונקציה של כמות גופי-המרחב בהם הוא נתקל בתנועתו במהלך המדידה.
 
במשוואה שפותחה לעיל, המרחק S, הגודל של מנת העיכוב המינימלית M° ומקדם העיכוב של החומר-הנע D, הם מספרים קבועים לענייננו. המספרים המשתנים הם המהירות V וכמות גופי-המרחב E  בהם יתקל החומר-הנע. הגברת המהירות V (ע"י כוח כלשהו) תגרום להפחתת כמות גופי-המרחב E בהם ייפגש החומר-הנע ותגרום בכך להאטת הזמן עד ל- 0 בפוטונים.
כאשר חומר בעל כמות גדולה של מסה נמצא במרחב הוא יוצר אתו יחסי גומלין (באמצעות שדה היגס), וגורם למרחב להתעקם לספירה מסביב למרכז המסה של החומר המסיבי (בראייתי שלי – מסדר מחדש את גופי-המרחב מסביב למרכז המסה של החומר המסיבי). בכך, כאמירתו של איינשטיין, החומר בעל הכמות הגדולה של מסה קובע למעשה לחומר-הנע את מסלול תנועתו (החומר-הנע עצמו אינו חייב להיות בעל מסה – למשל פוטונים של אור). ככל שהכבידה תהיה חזקה יותר, העיקום של המרחב יהיה קיצוני יותר, והחומר-הנע יטה יותר בתנועתו לכיוון מרכז המסה של החומר המסיבי. פעולה זו מקבילה למעשה להפעלת כוח, וזה כידוע גורם לתאוצת הגוף הנע ולהגברת מהירות תנועתו. מכאן חזרנו לפסקה הקודמת – ככל שהמהירות גבוהה יותר, או לחילופין הכבידה חזקה יותר כך גם מוגברת יותר האטת הזמן.
מקרה מיוחד וקיצוני הוא החור השחור. הכבידה בו כל כך חזקה עד שחומר בתנועה שנקלע לתוכו מגיע כמעט למהירות האור, ולכן זמן כמעט ואינו עובר בתוך החור השחור עצמו.
בדומה לנעשה בחור שחור (רק בעוצמות אדירות יותר), החומר באותו גוש קדמון (שהתפרץ כמפץ הגדול) היה נתון ללחצי אנרגיה כה עצומים עד שהתנועה בתוך הגוש הקדמון הייתה במהירות מידית. המרחב כגורם מעכב טרם נוצר ולכן הזמן טרם נוצר, וזו הסיבה לכך שלשאלה – מה היה לפני המפץ הגדול ? אין משמעות.
מיקומו ותנועתו של גוף במרחב-זמן מבוטאים על ידנו בשפת המתמטיקה במונחים של שילוב בין שני סוגי מימדים:
1. מימד מרחבי, שיש לו ציר אורך, ציר רוחב וציר עומק. למימד המרחבי יש מנת מידה מזערית, שנקבעת על פי גודלה של יחידת החומר הקטנה ביותר, כנראה בסדר גודל דומה לאורך פלאנק שהוא  1.62 מ' כפול 10 בחזקת מינוס 35. התנועה במרחב חופשית ובלתי מוגבלת לכל הכיוונים.
2. מימד זמני, שבו הצירים זהים לצירים של המימד המרחבי, רק כיוון התנועה בצירים תמיד הפוך לכיוון התנועה בצירים המרחביים. המימד הזמני מאפשר לקבוע את מיקומם היחסי של נקודות בזמן (עיתוי). למימד הזמני יש מנת מידה בדידה מזערית – זמן פלאנק שגודלה שווה ל 10 בחזקת מינוס 43 שניות. התנועה בזמן חופשית, ובלתי מוגבלת לכל הכיוונים.
אין לדעתי מניעה תיאורטית לכך, שכתוצאה מהשפעה חיצונית כלשהי על גלקסיית שביל החלב (או על מערכת השמש, או על כדור הארץ), היא תנוע במרחב לכיוון זוויתי כלשהו X ביחס לכיוון התנועה שלה כיום. במצב זה, העתיד שלנו יהיה בכיוון ומקום אחר מהחזוי כיום.
הבעיה מתעוררת בתנועה אל העבר, שיוצרת לכאורה תופעות פרדוקסאליות כמו פרדוקס הסבא והנכד. לדעתי, בגלל שתי סיבות, אין שום חשש מתנועה אל העבר שתאפשר לכאורה לשנות את העתיד:
עקב התפשטות היקום ותנועת גופי-המרחב עצמם, אותם גופי-מרחב אליהם ניתן יהיה תיאורטית לחזור, כבר לא יהיו באותו מקום ולמעשה לא נוכל למצוא אותם.  
אם יצור דמיוני קסום כלשהו, שירצה להגיע לעבר ולשנותו, יצליח באופן מופלא לאתר את מקומו במרחב-זמן של גוף-המרחב העברי שאותו הוא מחפש, הרי שהאירוע שקרה בו בעבר כבר איננו שם ולא ניתן יהיה לשנותו.
 
לסיכום, לדעתי חשוב לזכור כי התנועה בזמן אפשרית באופן עקרוני לכל כיוון, כולל שילובים זוויתיים של כיוונים והיא תלויה אך רק בכיוון התנועה של החומר במרחב. לכן התנועה מותרת גם בכיוון העבר – עבר הוא מקום במרחב-זמן בו התרחש אירוע. למעשה כל כיווני הזמן מותרים בתנועה , כפי שמתואר למשל  בספרו של חתן פרס נובל – ריצ'רד פיינמן, "אור וחומר". פיינמן מתיר תנועה לכל הכיוונים במדידת אפשרויות התנועה של פוטונים או אלקטרונים לצורך קביעת הסתברות דרכי פעולתם. למעשה אין קיום לשתי התורות הפיזיקאליות הגדולות – תורת היחסות ומכניקת הקוונטים  – אלמלא התירו תנועה אחורה בזמן במשוואותיהן. ההשערה שלי בדבר מהות הזמן, רק מסבירה מדוע לדעתי פיינמן צדק בגישתו.
 רד

קול קורא למנהיגי המחאות

מצורפת להלן בקשתי לאיחודם של תנועות המחאה וקריאה לפעולה שונה על מנת להחליף את ממשלת ישראל.

                                                                                                   ישראל, גבעתיים: ‏ 3 באוגוסט 2025

קול קורא למנהיגי המחאות

עם כל רצוני העז לראות את בנינו ובנותינו בבית, כאן ועכשיו וללא דיחוי, המציאות הפוליטית כופה עלינו לשנות את סדרי העדיפות של פעולות המחאה. אין צורך להסביר תחת איזו מפלצת שלטונית אנו חיים, ומולה עומדת אופוזיציה עלובה ואימפוטנטית. מחאות המונים, במיוחד כשהן מפולגות ומפוצלות במטרותיהן ובדחפיהן (כל יומיים בממוצע מתראיין/נת בטלוויזיה מקים/מה ומנהיג/ה של תנועת מחאה חדשה), אינן משיגות את מטרותיהן – החזרת חטופים? הגנה מפני הפיכה משטרית? הגנה על שלטון החוק? מניעת חוק השתמטות? הפלת משטר מושחת מהיסוד ובעל קוד מוסרי מעוות? נגד מי מפגינים קודם ובאיזו ככר?

לדעתי, על כל מנהיגי התנועות להתעלות ולהתאחד תחת ניהול משותף ומוסכם.

המטרה צריכה להיות אחת – לא חטופים, לא בחירות, לא חוק גיוס, לא הפיכה משטרית, לא ועדת חקירה ממלכתית – רק הפלת המשטר והעומד בראשותו בצורה דמוקרטית ומכובדת.  נכון שלדרך הפעולה המוצעת בהמשך יש בטווח הקצר, עלות כלכלית ונפשית כבדה, אך זו חיונית לצערי להשגת המטרות לעיל שנדחקות זמנית לימים אחרים. הערה חשובה לעניין המטרות – אם ובדרך נס ישובו החטופים הביתה, נתמוך בכך כולנו, ברצון רב וללא היסוס.

האמצעים שינקטו להשגת המטרה הם לדעתי:

  • הפסקת כל פעולות המחאה בכיכרות ובעולם הגדול. הן אינן משיגות את המטרה.
  • הפסקת כל פעילות התמיכה במשק, במקום שבו המדינה אינה מתפקדת.
  • שיתוק כמעט הרמטי של המשק, ללא הגבלת זמן, יביא להפלת משטר הרשע ובעקבותיו השגת כל המטרות שמניתי לעיל.
  • יש לגייס, ומהר, את מרבית הראשים הכלכליים של המשק למשימה זו. התעשייה, המסחר, הבניין, החינוך והשירותים לציבור ייסגרו ללא הגבלת זמן. אם ניתן לגייס את השלטון המקומי ולו בחלקו לפעולה, מה טוב. מובן מאליו, שמלכתחילה יוחרגו שירותי ביטחון במלואם ושירותי בריאות יעברו למתכונת שבת.

בכבוד רב

דניאל אסא

The Universe: Chapter 2 – Space (part b)

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 15, 2023

The Universe: Chapter 2 – Space (part b)

Expansion of the Universe

A distinction must be made between the expansion of Space-Time, which is actually the expansion of Space-Bodies in Primordial-Void, and the distancing galaxies from each other, since the distancing of galaxies is due to both the expansion of Space-Time and movement within Space-Time originating from inertial motion Energy that has been kept in galaxies since their creation and with the addition of the effects of gravitational rejection forces operating in Space-Time. The expansion of Space-Time is also a constant change in the scale of the Universe, since in addition to moving away from the center of the Big Bang, there is also an increase in distances between the Space-Bodies themselves, which are reference points for measuring distances. The general direction of the movement of Space itself is outward from the center of the Big Bang. Therefore, geometrically it creates an imaginal movement of mutual distancing. Assuming that the starting point of the Big Bang can be set as a reference point, or the cosmic background radiation can be viewed as a reference field, the relative speed of expansion of Space-Time with galaxies is not necessarily the same as the speed of expansion of galaxies in Space-Time.   

Finality of the Universe                                   

An interesting question that concerns astrophysicists is: Is the Universe finite or infinite?

To answer this question, we must first define the Universe itself. I think the Universe is where you can find Space-Time, Matter, Dark Matter and Dark Energy. The definition intentionally excludes the Primordial-Void into which the Big Bang event erupted. The answer accepted today by many astrophysicists to the question of the finality of the Universe is that Space-Time resembles the surface area of a sphere, that is, limited in dimensions but without defined boundaries and therefore can be seen as infinite. In my opinion, there are several good reasons to assume that the Universe is indeed finite in size. I will list some of them:

  1. The proven expansion of the Universe means that it has a size limitation. A Universe of infinite size cannot expand because it has nowhere to go. The act of expansion of the Universe, if it is limitless, would be meaningless, as it contradicts the concept of infinity that we use to describe its magnitude. (A brief mathematical reminder: infinity is not a mathematical number by which any size can be described, but is a concept that describes the absence of limits or dimensions that can be defined or quantified). Mathematically, the absurd interpretation of the hypothesis about the Universe being infinite is that the expansion of Space-Time (i.e., its enlargement) adds nothing to the size of the Universe.
  2. The quantities of all kinds of Matter, including the Space-Bodies that erupted in the Big Bang, were finite. The distances between particles in the Universe are limited and defined (although as a result of the expansion of the Universe, these distances are constantly changing, and consequently the size of the Universe is also changing). It is therefore unreasonable to assume that the magnitude of the Universe containing these components is not finite and limited in size.
  3. In my opinion, the Universe has a spherical structure. There is no good reason to assume that the explosion of any components into Primordial-Void created only a shell without internal Space. It is quite reasonable to assume that the interior Space of the Universe is already empty of material content, as a result of Inertial Motion Energy that causes all kinds of Matter to move away from the place of the Big Bang event. Such an action indeed creates a kind of material shell without Matter in its center and causes the illusion of the formation of only a shell in the first place.
  4. The sphere of the Universe is so large that its Space-Time curvature seems to be so flat that it resembles a flat as the surface of a sphere rather than as it really is, the material content of the sphere of Space-Time.

Discontinuity of the Universe 

The discontinuity of the Universe is originated from the fact that it is made entirely of discrete components of minimal size or multiples. The main reason for preferring the hypothesis that the Universe is continuous over the hypothesis of being discrete is historical, and originated from the extremely limited ability of the senses and instruments to separate what is measured as continuous into its elementary and discrete components. The measured components appear to be continuous due to the limited scale that the senses and instruments can handle. History is full of dominant theories that later turned out to be wrong. Therefore, the fact that the theory of continuity prevails today does not constitute proof of its correctness.

Another reason is the illusion of continuity that comes from our biological ability. For example, eyesight – our eye catches discrete images and it is the brain that translates them into a sequence of movement. the entire film and television industry is based on this.

Einstein's General Theory of Relativity, which deals with the large scale of the Universe, embodies in it a Space-Time continuum hypothesis. When the tiniest dimensions of the Universe are reached, it is replaced by Quantum Mechanics, where discontinuity dominates. Sizes and dimensions, when very small, are measured in this theory in multiples of an elementary number in nature – Planck's constant. In my opinion, formulating General Theory of Relativity using discontinuity mathematics will greatly help bridge the two important scientific theories, a goal that has not yet been achieved.

The Space-Time discontinuity hypothesis solves, on the one hand, paradoxes created by the hypothesis of its continuity, and on the other hand does not create new problems. For example, the discontinuity feature of Space-Time explains the Achilles and Turtle paradox. The paradox claims that the mythical Achilles, the fastest of humans, will never be able to achieve a turtle that started a race a little before him, because Achilles will always have to pass half the distance and half the time between him and the tortoise, in a repetitive and endless process. The fact that Space-Time is discrete causes the Space between Achilles and the tortoise to be finite, thus allowing Achilles to obtain the tortoise.

The discontinuity of Space-Time does not contradict the theory of relativity, whose formulas hide a continuum hypothesis. This is because the velocity of Matter between Space-Bodies is at an immediate speed, and gives a sense of continuity. It is this feeling that causes, for the purposes of mathematical formulation of the Universe (as general relativity does) it is permissible to assume that the Universe is continuous. But discrete and discontinuity are essential for determining that the Universe is finite in size and amount of Energy and of Matter. On a side note, I would like to add that the great mathematician Bernhard Riemann, whose scientific work formed the basis of Albert Einstein's General Theory of Relativity, thought that "it is possible that the Universe in which we live, when viewed in full, is very different from three-dimensional Euclidean Space. It's even possible that if we use stronger and stronger magnification and look at the smallest things, it won't look like a sheet, but will be discrete, or something else entirely."

היקום:  פרק 2 – מרחב (חלק ב)

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 14, 2023

היקום:  פרק 2 – מרחב (חלק ב)

התפשטות היקום

יש להבחין בין התפשטות המרחב-זמן, שהיא בעצם התפשטות של גופי-המרחב בריק-הקדמון, לבין התרחקות הגלקסיות זו מזו, שכן התרחקות הגלקסיות נובעת גם מהתפשטות המרחב-זמן וגם מתנועה בתוך המרחב-זמן שמקורה באנרגיית תנועה בהתמד שנשמרה בגלקסיות מאז שנוצרו, ובתוספת של השפעות כוחות דחייה וכבידה הפועלים במרחב-זמן. התפשטות המרחב-זמן היא גם שינוי מתמיד בקנה המידה של היקום, שכן בנוסף להתרחקות ממרכז המפץ הגדול יש גם גידול במרחקים בין גופי-המרחב עצמם, המהווים כזכור נקודות ייחוס למדידת מרחקים. כיוונה הכללי של תנועת המרחב עצמו היא החוצה ממרכז המפץ הגדול. לכן, גיאומטרית נוצרת תנועה לכאורה של התרחקות  הדדית. בהנחה שניתן לקבוע את נקודת ראשית המפץ הגדול כנקודת ייחוס, או לחילופין לראות בקרינת הרקע הקוסמית שדה ייחוס, מהירות ההתפשטות היחסית של המרחב-זמן עם הגלקסיות אינה בהכרח זהה למהירות ההתפשטות של הגלקסיות במרחב-זמן.    

סופיות היקום                                                         

שאלה מעניינת שמטרידה את האסטרופיזיקאים היא: האם היקום סופי או אינסופי?

כדי לענות על שאלה זו עלנו להגדיר תחילה את היקום עצמו. לדעתי היקום הוא המקום בו ניתן למצוא את המרחב-זמן, את החומר, את החומר האפל והאנרגיה האפלה. ההגדרה אינה כוללת, במכוון, את הריק-הקדמון אליו התפרץ אירוע המפץ הגדול. התשובה המקובלת כיום על חלק גדול מהאסטרופיזיקאים לשאלת סופיות היקום היא, שהמרחב-זמן דומה לשטח הפנים של כדור, כלומר מוגבל בממדיו אך חסר גבולות מוגדרים ולכן ניתן לראותו כאינסופי. לדעתי, קיימות כמה סיבות טובות להניח שהיקום אכן סופי בממדיו. אמנה כמה מהן:

  1. התפשטותו המוכחת של היקום פירושה שיש לו מגבלת גודל. יקום שגודלו אין-סופי אינו יכול להתפשט כי אין לו לאן להגיע. פעולת התפשטות היקום, אם הוא חסר גבולות, תהיה חסרת משמעות, שכן היא סותרת את מושג האין-סוף בו אנו משתמשים על מנת לתאר את גודלו. (תזכורת מתמטית קצרה: אין-סוף איננו מספר מתמטי שניתן לתאר באמצעותו גודל כלשהו, אלא הוא מושג שמתאר היעדר גבולות או ממדים שניתנים להגדרה או כימות). מבחינה מתמטית, הפירוש האבסורדי של ההשערה בדבר אין-סופיות היקום, הוא שתנועת התפשטות המרחב-זמן (כלומר הגדלתו) אינה מוסיפה דבר לגודלו של היקום.
  2. כמויות החומר לסוגיו, כולל גופי-המרחב שהתפרצו במפץ הגדול היו סופיות. המרחקים בין החלקיקים ביקום מוגבלים ומוגדרים (אם כי כתוצאה מהתפשטות היקום מרחקים אלו משתנים ללא הרף ובעקבות כך משתנה גם גודלו של היקום). מכאן שאין זה סביר לשער שממדיו של היקום המכיל את אותם רכיבים אינו סופי ומוגבל בגודלו.
  3. לדעתי היקום הוא בעל מבנה ספירי. אין שום סיבה טובה לשער שפיצוץ של רכיבים כלשהם אל תוך הריק הקדמון יצר רק מעטפת ללא מרחב פנימי. בהחלט סביר לשער שהחלל הפנימי של היקום כבר ריק  מתוכן חומרי, זאת כתוצאה מאנרגיה התמדית שגורמת להתרחקות כל סוגי החומר למיניהם ממקום אירוע המפץ הגדול. פעולה כזו אכן יוצרת מעין מעטפת חומרית ללא חומר במרכזה וגורמת לאשליה של היווצרות מלכתחילה של מעטפת בלבד.
  4. ספירת היקום היא כל כך גדולה, עד שעקמימות המרחב-זמן שלה נדמית להיות כל כך שטוחה, עד כדי הידמות לשטוחה כפני כדור ולא כפי שהיא באמת, תוכן חומרי  של ספירת המרחב-זמן.

אי-רציפות היקום 

אי-רציפות היקום נובעת מעובדת היותו עשוי כולו מרכיבים בדידים בעלי  גודל מזערי או כפולותיו. הסיבה העיקרית להעדפת ההשערה שהיקום רציף על פני ההשערה בדבר היותו בדיד היא היסטורית, ונובעת מיכולת מוגבלת ביותר של החושים והמכשירים להפריד את הנמדד כרציף לרכיביו היסודיים והבדידים. המרכיבים הנמדדים נראים כרציפים בשל קנה המידה המוגבל בהם מסוגלים החושים והמכשירים לטפל. ההיסטוריה מלאה בתיאוריות שולטות שהתבררו בהמשך כשגויות. מכאן שאין בעובדה שתיאורית הרצף שולטת כיום כדי להוות הוכחה לנכונותה.

סיבה נוספת היא אשליית הרצף שמקורה ביכולת הביולוגית שלנו. למשל ראייה – העין שלנו קולטת תמונות בדידות והמח הוא שמתרגם אותן לרצף של תנועה. תעשיית הקולנוע והטלוויזיה כולה מבוססת על כך.

תורת היחסות הכללית של איינשטיין, שעוסקת בקנה המידה הגדול של היקום, מגלמת בתוכה השערת רצף של המרחב-זמן. כאשר מגיעים לממדים הזעירים ביותר של היקום, מחליפה אותה מכניקת הקוונטים שבה שלטת דווקא אי-רציפות. גדלים וממדים, כשהם קטנים מאוד נמדדים בתורה זו בכפולות של מספר יסודי בטבע  – קבוע פלאנק. לדעתי ניסוחה של תורת היחסות הכללית באמצעות מתמטיקה בדידה תעזור מאוד לגישור בין שתי התורות המדעיות החשובות, מטרה שטרם הושגה.

השערת בדידות המרחב-זמן פותרת מצד אחד פרדוקסים שנוצרו בשל ההשערה בדבר רציפותו, ומצד שני אינה יוצרת בעיות חדשות. למשל: תכונת אי הרציפות של המרחב-זמן מסבירה את פרדוקס אכילס והצב. הפרדוקס טוען שאכילס המיתולוגי, המהיר בבני האנוש, לא יוכל לעולם להשיג צב שהתחיל מרוץ מעט לפניו, מכיוון שתמיד יצטרך אכילס לעבור את מחצית המרחק ואת מחצית הזמן בינו לבין הצב, בתהליך חוזר ואינסופי. עובדת היות המרחב-הזמן בדיד גורמת למרווח בין אכילס לצב להיות סופי, ובכך מאפשרת לאכילס להשיג את הצב.

בדידות המרחב-זמן אינה עומדת בסתירה לתורת היחסות, שבנוסחאותיה חבויה השערת רצף. זאת מכיוון שמהירות התנועה של חומר בין גופי-המרחב היא במהירות מיידית, ואז מתקיימת תחושת רצף. תחושה זו היא הגורמת לכך, שלצורך הניסוח המתמטי של היקום (כפי שעושה תורת היחסות הכללית) מותר להניח שהיקום רציף. אך הבדידות ואי הרציפות חיוניים לקביעה שהיקום סופי בגודלו ובכמות האנרגיה והחומר. בהערת אגב ברצוני להוסיף שגם המתמטיקאי הדגול ברנהרד רימן, שעבודתו המדעית היוותה בסיס לתורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, חשב  ש "ייתכן כי היקום שבו אנו חיים, כשמתבוננים בו במלואו, שונה מאוד ממרחב אוקלידי תלת-ממדי. ייתכן אפילו שאם נסתייע בהגדלה חזקה יותר ויותר ונתבונן בדברים הקטנים ביותר, הוא לא ייראה כמו יריעה, אלא יהיה בדיד, או משהו אחר לגמרי".

The Universe: Chapter 2 – Space (part a)

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 13, 2023

The Universe: Chapter 2 – Space (part a)

Essence

Space is a central component of the Universe, made of pieces of Matter. One of the most important situations in which Basic-Matter exist is in the form of tiny bodies, which I will name Space-Bodies. These bodies, being spread out in the Void (which I will name Primordial-Void) where the Big Bang took place, are by their very existence the Space. It is important to emphasize that they do not create Space, but are themselves the Space. The density of Space-Bodies is probably the maximum possible (absolute stiffness) and is due to their tiny size and lack of any complexity. Other Matter particles are larger, they are less perfect and their degree of density decreases accordingly.

The other pieces of Matter attach temporally to the Space-Bodies during their motion. The Space-Bodies are the only place where Matter can be found for measurement purpose. The basic motion of Matter, were it not for the existence of Space-Bodies, would have been in immediate velocity.  Only the delay by Space-Bodies enables measurement of distance and measurement of time.

The entire Universe can be seen as a "Space-Time field", with the creators of the field being the Space-Bodies. 

The creation of Space

Due to the lack of interaction with the basic forces in nature other than Gravity, the Space-Bodies broke through the age of darkness (which existed between the beginning of the Big-Bang and the separation of photons from the other particles) long before the rest of Matter, thus created a Space to which the rest of Matter in the Universe spread.

Explanation of astrophysical questions

These features of Space-Bodies can solve and explain a number of important astrophysical problems –

  1. The feature of mass (interaction with Higgs-Field), and the fact that these bodies are "material" may explain the missing Matter in the Universe as compared with what is observed and calculated, as the solution of cosmological equations suggests.
  2. The existence of Space-Bodies explains what is the curvature of Space due to the presence of Mass. The curvature, in a very picturesque way, is the transformation of relatively flat layers of Space-Bodies into spherical layers around the center of massive mass and also a change in their density. When another material (with mass) moves thru the Space-Bodies (from one body to another), its way changes (curvature of space) and so does the time (curvature of time).

A place in Space-Time

Space-Time is a Space in which time passes as a result of the movement of Matter andits delay by the Space-Bodies. More about time will be given in the next chapter.

A place in Space of a particle is the place of the Space-Body on which it is located at the time of measurement. This position changes constantly due to the expansion of Space and due to the movement of the particle itself in Space.

An absolute place in Space of a particle is measured in relation to the position of the beginning of the Big Bang in Primordial-Void, or alternatively in relation to the cosmic background radiation. This place is also subject to the various cosmic movements.

A relative place in Space of a particle is measured in relation to the place of other particles in the Universe, subject to the cosmic movements of everyone.

A place in Time of a particle is the same as the position of the Space-Bodies in which the body resides in the present, has been in the past or will dwell in the future. As stated in previous paragraphs, more about Time will be given in the next chapter devoted to Time.

Contrary to the insight derived from quantum mechanics and the uncertainty principle, in my understanding, the place of a body in Space-Time is absolute and well-defined. But due to circumstances that I will detail immediately, there is no practical way to measure their absolute place. Relativity theory prefers the term "event" to "place" and the term "interval" to "distance".

When the uncertainty principle was discovered and mathematically formulated by Werner Heisenberg, the initial thought that came to many scientists' minds was that these were technological difficulties derived from limitations of measuring instruments, problems related to wavelengths of the particle use for measuring and the measured particle, and problems of mutual influences as a result of the surveyor's contact with the measured. Later, with the development of Quantum Mechanics, scientists realized that these were not merely technological difficulties but an inherent property of particles in nature. Ther is no possibility, and it will be impossible to accurately measure simultaneously pairs of features such as the position and momentum of a particle. Moreover, even the maximum accuracy of measuring one of the features, even when the measurement of the other attribute is completely forfeited, is limited by nature to a certain level of accuracy determined by the uncertainty principal formula. This insight and the amazing advances in understanding the structure of the atom, led physicists to come up with an interpretation, which I believe is far-reaching and incorrect.

Physicists argue that a particle has no place and momentum that can be measured simultaneously, and that the particle does not have defined place in Space at all. According to physicists, the measured position of a particle is only the point at which there is the highest probability of finding it, but the particle is also present simultaneously in places where the probability of finding it is smaller. When measuring the position of the particle, all probabilities collapse to the same point where it was measured. Again, it is important to emphasize that according to physicists, this is only where we measured the particle. Its "true" place is wherever its probability curve stretches – that is, the particle has no defined place in Space. In fact, according to this interpretation, all the particles in the Universe are spread throughout the Universe. This kind of phenomenon was defined as part of the peculiarities of Quantum Mechanics, and since it – Quantum Mechanics – was found to be highly accurate and correct, it was decided that our logic – according to which a particle has a well-defined real place in Space – was wrong. This, in my opinion, is an erroneous and distorted conclusion both in terms of the existence of place for the particle and in terms of rejecting our logic as an important tool in analyzing nature.

In my humble opinion, a particle of Matter has both a defined place and momentum, as well as other features, that the common denominator of them is an absolute and defined existence while staying on the Space-Bodies, but which we cannot accurately measure. The source of the problem is that Space-Time itself is in motion, the position of Space-Bodies is unstable in itself and is subject to statistical evaluation. Maybe in future, with the development of physics and mathematics, we will be able to be more precise in calculating the place of Matter using the four known coordinates and the addition of moving coordinates that will express the spatial changes of Space-Bodies and the motion of particles in Space-Time.

It is very important to emphasize here that a state of total rest does not exist at all in our Universe. Everything moves – the measurer, the measured, the measurement tools, and the environment in which they are located, have their own internal energies, and energies acquired from the environment. They all move within Space-Time, which in itself is in an expansion motion relative to the cosmic background radiation. In addition, every measurement process is accompanied by sending and receiving information that consumes precious time during which everyone's place has changed. The constant movement of all participants in the measurement, in addition to the lack of complex dynamic mathematics, is the reason for the need to compromise with statistical determinations, which by definition contain a certain level of uncertainty.

היקום:  פרק 2 – מרחב (חלק א)

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 12, 2023

היקום:  פרק 2 – מרחב (חלק א)

מהות

מרחב הוא מרכיב מרכזי ביקום, עשוי מפיסות של חומר. אחד המצבים החשובים  ביותר שבו נמצא חומר יסוד הוא בצורה של גופים זעירים, שאקרא להם  גופי-המרחב. גופים אלה, בהיותם פרושים בריק (לו אקרא בהמשך ריק-קדמון) שבו התרחש המפץ הגדול, מהווים בעצם קיומם את  המרחב. חשוב להדגיש – הם אינם יוצרים מרחב אלא הם בעצמם המרחב. צפידותם של גופי-המרחב היא כנראה המרבית האפשרית (קשיחות מוחלטת) והיא נובעת מגודלם הזעיר ומהיעדר מורכבות כלשהי. חלקיקי חומר אחרים גדולים יותר, מושלמים פחות ומידת צפידותם פוחתת בהתאם.

פיסות החומר האחרות, נצמדות זמנית, במהלך תנועתן, אל גופי-המרחב. גופי-המרחב הם המקום היחיד שעליו ניתן למצוא חומר לצרכי מדידה. התנועה הבסיסית של החומר, אלמלא קיומם של גופי-המרחב, היתה במהירות מיידית. רק העיכוב ע"י גופי-המרחב מאפשר מדידה של מרחקים ומדידה של זמן.

ניתן לראות בכל היקום  כאילו הוא  "שדה של מרחב-זמן", כאשר יוצרי השדה הם גופי-המרחב.

היווצרות המרחב

בשל היעדר פעולת גומלין עם הכוחות הבסיסיים בטבע למעט כבידה,  גופי-המרחב פרצו את עידן החושך, (התקיים בין תחילת המפץ הגדול לבין היפרדות הפוטונים מהחלקיקים האחרים) הרבה לפני שאר החומר וכך יצרו מרחב אליו התפשט שאר החומר ביקום.

הסבר לשאלות אסטרופיזיקאיות

תכונות אלו, של גופי-המרחב, יכולות לפתור ולהסביר מספר בעיות אסטרופיזיקאיות חשובות –

  • תכונת המסה (האינטראקציה עם שדה היגס), ועובדת היות גופים אלה "חומריים" יכולות אולי להסביר את החומר החסר ביקום לעומת הנצפה והמחושב, כפי שיוצא מפתרון המשוואות הקוסמולוגיות.
  • קיומם של גופי-המרחב מסביר מהו עיקום המרחב שנוצר עקב נוכחותה של מסה. העיקום, בצורה ציורית ביותר, הוא הפיכת שכבות שטוחות יחסית של גופי-המרחב לשכבות כדוריות מסביב למרכז המסה המסיבית וגם שינוי בצפיפותן. כאשר חומר אחר (בעל מסה) נע דרך גופי-המרחב (מגוף אחד לשני), דרכו משתנה (עיקום המרחב) וכך גם הזמן (עיקום הזמן).

מקום במרחב-זמן

המרחב-זמן  הוא מרחב שעובר בו זמן כתוצאה מתנועת החומר ועיכובו  על ידי גופי-המרחב. כאמור, הרחבות בנושא זמן יינתנו בפרק הבא.

מקום במרחב של חלקיק, הוא מקומו של גוף-המרחב עליו הוא נמצא בעיתוי המדידה. מיקום זה משתנה בעקביות בשל התפשטות המרחב ובשל תנועת החלקיק עצמו במרחב.

מקום מוחלט במרחב של חלקיק, נמדד ביחס למיקום ראשית המפץ הגדולבריק-הקדמון,או לחילופין ביחס לקרינת הרקע הקוסמית. גם מקום זה כפוף לתנועות הקוסמיות השונות.

מקום יחסי במרחב של חלקיק, נמדד ביחס למקומם של חלקיקים אחרים ביקום, בכפוף לתנועות הקוסמיות של כולם.

מקום בזמן של חלקיק, זהה למקומו של גוף-המרחב שבו שוהה החלקיק בהווה, שהה בעבר או ישהה בעתיד. כאמור בפסקאות קודמות – הרחבה בכל הקשור לזמן תינתן בפרק הבא שיוקדש לזמן.

בניגוד לתובנה הנובעת ממכניקת הקוונטים ומעיקרון אי הוודאות, להבנתי, מקומו של גוף במרחב-זמן הינו מוחלט ומוגדר היטב. אלא שבשל נסיבות אותן אפרט מיד, אין דרך מעשית למדוד את מיקומם המוחלט. תורת היחסות מעדיפה את המונח "אירוע" על פני "מקום" ואת המונח "מרווח"  (אינטרוול) על פני "מרחק".

לכשנתגלה ונוסח מתמטית עיקרון אי הוודאות ע"י ורנר הייזנברג, המחשבה הראשונית שעלתה בראשם של מדענים רבים הייתה שמדובר בקשיים טכנולוגיים שנובעים ממגבלות מכשירי מדידה, בעיות הקשורות באורכי גל של החלקיק המודד והחלקיק הנמדד ובעיות של השפעות הדדיות כתוצאה מהמגע של המודד בנמדד. בהמשך, עם התפתחותה של מכניקת הקוונטים, הבינו המדענים שאין מדובר בקשיים טכנולוגים בלבד אלא בתכונה מובנית של החלקיקים בטבע. אין, ולא תהיה אפשרות למדוד בצורה מדויקת בו-זמנית צמדים של תכונות כמו מקום ותנע של חלקיק. יותר מכך, גם מידת הדיוק המכסימלית במדידה של אחת התכונות, אפילו כאשר מוותרים לחלוטין על מדידת התכונה השנייה, מוגבלת ע"י הטבע עד לרמת דיוק מסוימת שנקבעה בנוסחת עיקרון אי הוודאות. תובנה זו והתקדמות מדהימה בהבנת מבנה האטום גרמה לפיזיקאים להגיע לפרשנות, שלדעתי היא מרחיקת לכת ולא נכונה.

פיזיקאים טוענים שלחלקיק אין מקום ותנע שניתנים למדידה בו-זמנית, וגם שלחלקיק אין בכלל מקום מוגדר במרחב. לטענת הפיזיקאים, מקומו הנמדד של חלקיק הוא רק הנקודה שבה קיימת ההסתברות הכי גבוהה למצוא אותו אך החלקיק נמצא בו-זמנית גם במקומות שבהם ההסתברות למצוא אותו קטנה יותר. כאשר מודדים את מקומו של החלקיק, קורסות כל ההסתברויות לאותה נקודה שבה הוא נמדד. אך שוב חשוב להדגיש שלדעת הפיזיקאים, זהו רק המקום שבו מדדנו את החלקיק. מקומו ה"אמיתי" הוא בכל מקום שבו משתרעת עקומת ההסתברות שלו – כלומר: אין לחלקיק מקום מוגדר במרחב. למעשה, לפי פרשנות זו, כל החלקיקים ביקום פרושים בכל היקום. תופעה מסוג זה הוגדרה כחלק מהמוזרויות של מכניקת הקוונטים, ומכיוון שהיא – מכניקת הקוונטים – נמצאה מדויקת ונכונה ברמה גבוהה אזי הוחלט שההיגיון שלנו – לפיו יש לחלקיק מקום אמיתי מוגדר היטב במרחב –  הוא השגוי. זו, לדעתי, מסקנה שגויה ומעוותת הן מבחינת קיום מקום לחלקיק והן מבחינת פסילת ההיגיון שלנו ככלי חשוב בניתוח הטבע.

לעניות דעתי, לחלקיק חומר יש גם מקום מוגדר וגם תנע וגם תכונות נוספות שהמכנה המשותף לכולם הוא קיום מוחלט ומוגדר בעת השהייה על חלקיק המרחב, אלא שאין ביכולתנו למדוד אותו במדויק. מקור הבעיה הוא בכך שהמרחב-זמן בעצמו נמצא בתנועה, מיקומם של גופי-המרחב אינו יציב כשלעצמו ונתון להערכה סטטיסטית. יתכן ובעתיד, עם התפתחות הפיזיקה והמתמטיקה, נוכל לדייק יותר בחישוב מקומו של חומר בעזרת ארבעת הקואורדינאטות הידועות ובתוספת של קואורדינאטות נעות שיבטאו את השינויים המרחביים של גופי-המרחב ואת תנועתם של חלקיקים במרחב-זמן.

חשוב מאוד להדגיש כאן, כי מצב מנוחה מוחלטת אינו קיים כלל ביקום שלנו. הכל זז – למודד, לנמדד, לכלי המדידה ולסביבה בה הם נמצאים, יש אנרגיות פנימיות משלהם, ואנרגיות שנרכשות מהסביבה. כולם נעים בתוך מרחב-זמן, שהוא כשלעצמו נמצא בתנועת התרחבות ביחס בקרינת הרקע הקוסמית. בנוסף לכך, כל הליך מדידה מלווה בשליחת וקבלת מידע שצורכים זמן יקר במהלכו מקומם של כולם השתנה.  התזוזה הבלתי פוסקת של כל המשתתפים במדידה בנוסף להיעדר מתמטיקה דינמית מורכבת הם הסיבה לצורך להסתפק בקביעות סטטיסטיות, שבהגדרה יש בהן רמה מסוימת של אי-וודאות.

The Universe: Chapter 1 – Matter (Part b)

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 11, 2023

The Universe: Chapter 1 – Matter (Part b)

Nullification

An even more extreme natural phenomenon than Invertibility is the Nullification phenomenon, in which ordinary Matter seemingly disappears after an encounter with an Anti-Matter that also supposedly disappears (Energy and other particles are also created at the encounter). Anti-Matter is an ordinary Matter, only its electromagnetic charge is the opposite of that of a parallel Matter. For example: an electron of ordinary Matter carries a charge defined as negative. An electron of Anti-Matter (called a positron) carries a charge defined as positive (like that of the proton) and it is a particle with exactly the same other features as an electron.

In my opinion, and I repeat the rule that guides me, and expands it a little – nothing is ever extinct and nothing has been created out of nothing since the Big Bang. The explanation for the transformation of one Matter into another, and the explanation for the Nullification of Matter and Anti-Matter while creating Energy and other particles, lies in the change in the features of the particles due to a violent encounter between them. In some cases, new particles are created that we can recognize, and in other cases, the newly acquired features make the particles unrecognizable by us. The Matter itself does not disappear in the process, it only acquires new features that cause us not to recognize the new particles (whether through our senses or through devices). The changes in particles are mainly changes in the built-in features, such as the amount of Elementary-Matter in the new particles, density, geometry and Internal-Energy.

Duality

An important and interesting question regarding the essence of Matter is: "Is a subatomic component, such as an electron or photon, a particle (i.e., material) or a wave (i.e., not made of Matter)? opinions on this Matter were divided for many years until a very interesting, but agreed-upon answer was given.

Here are some of the arguments for and against the possible answers:

If the subatomic component is a particle, then how is it possible that various measurements reveal typical characteristic of waves only, such as diffraction, refraction, or interference?

If the subatomic component is a wave, then how is it possible that different measurements reveal typical characteristic of materials only, such as mass or atomic weight?

The surprising solution accepted by scientists today is that atomic components are both waves and particles, and different measurements will reveal different characteristics. In fact, the dominant physical theory today in the field of the smallest (as opposed to general relativity, which deals with the largest) is the Field-Theory, for which the question of wave-particle duality as no real importance. Field-Theory distinguishes particles according to their spin – spin in an integer or spin in a partial number.

I do not wish to contradict any existing scientific theory, but I would like to further emphasize that in my opinion subatomic components are first and foremost Matter, as I defined it at the beginning of this article. The measurements of various types that we make on the subatomic components reveal the initial features and acquired features of that measured piece of material. Hence, a type A measurement, for example, would reveal a characteristic such as Mass, typical to particle, and a type B measurement would reveal a characteristic such as Interference, typical to wave, and a type C measurement would reveal a characteristic such as spin which, according to Field-Theory, determines whether the particles are Fermions or Bosons.

To this I would like to add that, in my opinion, the source of the wave-like motion of Matter is the density of the Space in which it moves. Space partially inhibits the progress of Matter and causes contraction of the course of movement. Thus, a motion that is ostensibly in a straight line becomes a wave-like motion whose direction of progress is straight (of course, straight in the relativistic sense).

Light, for example, which reaches us from the distant past, is characterized by a decrease in its intensity over time. The photon goes from a powerful motion that is blue in color to a movement whose intensity is milder and red in color (of course without a change in the measured motion velocity).The reason for this is, in my opinion, a significant reduction in the density of Space that light passes, from a large density of Space due to a relatively small spherical structure of the Universe near the Big Bang, to a relatively large spherical structure after the expansion of the Universe in the billions of years since the Big Bang.

This, of course, is in addition to the effect of galaxy distancing from each other, which is also due to the expansion of the Universe.

Dark-Matter

In my opinion, Dark-Matter is an ordinary Matter for all intents and purposes. Like all Matter in the Universe, it obtained its features from the Big Bang event or acquired some of them later. For example, Dark-Matter has a mass derived from its features that causes it to respond to the presence of the Higgs field. Dark-Matter basically has the features of other materials that are familiar to us, except for one feature – Dark-Matter does not interact with photons of light; Therefore, we do not see it, but only feel its presence as a result of its involvement in the warping of Space, and because its motion is influenced by the same Space that it contributed to its curvature.

Dark-Energy

Scientists agree that Dark-Energy, despite the similarity in name to Dark-Matter, is not Matter. Therefore, I will not address this Energy here. I will devote a paragraph to this in the chapter relating to Energy.

היקום:  פרק 1 – חומר (חלק ב)

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 6, 2023

היקום:  פרק 1 – חומר (חלק ב)

איון

תופעת טבע קיצונית עוד יותר מהפיכות היא תופעת האיון, שבה חומר רגיל נעלם לכאורה לאחר מפגש עם אנטי-חומר שנעלם לכאורה גם הוא (כמו כן נוצרת במפגש אנרגיה וחלקיקים אחרים). אנטי חומר הוא חומר רגיל, רק שמטענו האלקטרו-מגנטי הפוך מזה של חומר מקביל. למשל: אלקטרון של חומר רגיל נושא מטען שמוגדר כשלילי. אלקטרון של אנטי חומר (נקרא-פוזיטרון) נושא מטען שמוגדר כחיובי (כמו של הפרוטון) והינו חלקיק בעל תכונות אחרות זהות לחלוטין לאלקטרון.

לדעתי, ואני חוזר על הכלל שמנחה אותי, וקצת מרחיב אותו – שום דבר אינו נכחד לעולם ושום דבר לא נוצר יש מאין מאז המפץ הגדול. ההסבר להפיכתו של חומר אחד לאחר,  וההסבר לאיון של  חומר ואנטי חומר תוך יצירת אנרגיה וחלקיקים אחרים נעוץ בשינוי התכונות של החלקיקים עקב מפגש אלים ביניהם. במקרים מסוימים נוצרים חלקיקים חדשים שביכולתנו לזהות ובמקרים אחרים התכונות החדשות שנרכשו הופכות את החלקיקים לבלתי ניתנים לזיהוי על ידנו. החומר עצמו אינו נעלם בתהליך, הוא רק רוכש תכונות חדשות שגורמות לכך שאיננו מזהים את החלקיקים החדשים (בין עם באמצעות החושים שלנו ובין עם באמצעות מכשירים). השינויים בחלקיקים הם בעיקרם שינויים בתכונות המובנות (Built In) – כמו כמות חומר יסוד בחלקיקים החדשים, צפידות, גיאומטריה ואנרגיה פנימית.

דואליות

שאלה חשובה ומעניינת בקשר למהות החומר היא – "האם רכיב תת אטומי כמו למשל אלקטרון או פוטון, הוא חלקיק (כלומר חומרי) או גל (כלומר אינו עשוי מחומר) ? הדעות בעניין זה היו חלוקות במשך שנים רבות עד שניתנה תשובה מאוד מעניינת אך מוסכמת.

להלן חלק מהטיעונים בעד ונגד התשובות האפשריות:

אם הרכיב התת אטומי הוא חלקיק, אזי כיצד ייתכן שבמדידות שונות מתגלות ברכיב תכונות אופייניות לגלים בלבד, כמו עקיפה, שבירה או התאבכות ?

אם הרכיב התת אטומי הוא גל, אזי כיצד ייתכן שבמדידות שונות מתגלות ברכיב תכונות אופייניות לחומרים בלבד, כמו מסה או משקל אטומי ?

הפתרון המפתיע שמקובל  כיום על המדענים הוא שהרכיבים האטומיים הם גם גלים וגם חלקיקים, ומדידות שונות יגלו תכונות שונות. למעשה התיאוריה הפיזיקלית השלטת כיום בתחום של הקטן ביותר (בניגוד לתורת היחסות הכללית שעוסקת בגדול ביותר) היא תורת השדות, שמבחינתה אין חשיבות של ממש לשאלת הדואליות גל-חלקיק. תורת השדות מבחינה בין החלקיקים לפי הספין שלהם – ספין במספר שלם או ספין במספר חלקי.

אינני בא לסתור אף תורה מדעית קיימת אך ברצוני להוסיף ולהדגיש, שלדעתי הרכיבים התת אטומיים הם בראש ובראשונה חומר, כפי שהגדרתי אותו בראשית מאמר זה. המדידות מסוגים שונים שאנו מבצעים על הרכיבים התת אטומיים חושפות את התכונות הראשוניות ואת התכונות הנרכשות של אותה פיסת חומר נמדדת. לפיכך, מדידה מסוג א' למשל תחשוף תכונה כמו מסה שאופיינית לחלקיק, מדידה מסוג ב' תחשוף תכונה כמו התאבכות שאופיינית לגל, ומדידה מסוג ג' תחשוף תכונה כמו ספין, שלפי תורת השדות קובעת האם החלקיקים הם פרמיונים או בוזונים.

לכך ברצוני להוסיף שלדעתי, מקורה של התנועה הגלית של חומר הוא בצפיפות המרחב בו הוא נע. המרחב בולם חלקית את ההתקדמות החומר וגורם לכיווץ מהלך התנועה. בכך, תנועה שהיא לכאורה בקו ישר הופכת לתנועה גלית שכיוון ההתקדמות שלה ישר ( כמובן ישר במובנו היחסותי).

האור למשל, שמגיע אלינו מהעבר הרחוק, מתאפיין בירידה בעוצמתו לאורך זמן. הפוטון עובר מתנועה עוצמתית שצבעה כחול לתנועה שעוצמתה מתונה יותר וצבעה אדום (כמובן ללא שינוי במהירות התנועה הנמדדת). הסיבה לכך היא לדעתי, הקטנה משמעותית  בצפיפות המרחב שעבר האור, מצפיפות מרחב רבה עקב מבנה ספרי קטן יחסית של היקום בסמוך למפץ הגדול, למבנה ספרי גדול יחסית לאחר התפשטות היקום במיליארדי השנים שעברו מאז המפץ הגדול. זאת כמובן, בתוספת להשפעת התרחקות הגלקסיות זו מזו שמקורה גם הוא בהתרחבות היקום.

חומר אפל

לדעתי, חומר אפל הינו חומר רגיל לכל דבר ועניין. כמו כל החומר ביקום הוא קיבל את תכונותיו מאירוע המפץ הגדול או רכש את חלקם בהמשך. למשל, לחומר האפל יש מסה שמקורה בתכונה שלו שגורמת לו להגיב לנוכחות של שדה היגס. לחומר אפל יש בעיקרון את התכונות של חומרים אחרים שמוכרים לנו, למעט תכונה אחת – חומר אפל אינו מייצר אינטראקציה עם פוטונים של אור – ולכן איננו רואים אותו אלא רק חשים בנוכחותו כתוצאה ממעורבותו בעיקום המרחב, ובשל היות תנועתו מושפעת על ידי אותו מרחב שהוא תרם לעיקומו.

אנרגיה אפלה

מוסכם על המדענים שאנרגיה אפלה, למרות הדמיון בשם לחומר אפל, איננה חומר. לכן לא אתייחס כאן לאנרגיה זו. אקדיש לכך פסקה בפרק המתייחס ל"אנרגיה".

The Universe: Chapter 1 – Matter (Part a)

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 6, 2023

The Universe: Chapter 1 – Matter (Part a)

Essence

Matter is one of the foundations components of the Universe. It flooded the Universe at the event of the Big Bang and created all the components known as Elementary Particles according to the Standard Model, as well as particles that have not yet been identified, such as Dark-Matter particles. According to String Theory, Matter appears in nature in the form of strings of different sizes, and in shapes that are actually various distortions such as coils, circles and loops. The theory of one "Basic-Matter" was born, about a century before the birth of Socrates (one of the most important Greek philosophers), by the first important western scientist – Thalas from the city of Miletus. According to him, the Basic-Matter was Water. The last of the Miletus scientists, Oxymenes, attributed primacy to Air. The existence of one "Universal Matter" that split at the time of Creation into small parts, varying in size, in shape and motion, and finally were joined these parts into clusters of Matter, was a huge idea of British scientist Robert Boyle, although at that time, the idea of the Big Bang event had not yet been conceived. The logic behind my opinion of the existence of only one Basic-Matter is "Occam's Razor Principle". The principle says that if the same result can be achieved in two ways, one simple and economical and the other complicated and wasteful, Nature will choose the more efficient and economical way. In my understanding, it is possible to assemble all the particles in the Universe using only one kind of Matter, when this Matter is in different unique situations. Therefore, this is the way Nature chose.

I must admit that I cannot rule out with certainty the possibility of the existence of more than one Basic-Matter, and indeed this is the prevailing opinion today. The theory on which modern scientists relies on, was developed about a century later to the Miletus scientists, is the theory of Atoms. According to this theory, there are a number of Basic-Matters (these are the elementary particles, inside and outside the Atom, as defined by the Standard Model) whose different clusters creates the Chemical-Elements we know. Even if the current accepted approach is correct, it does not impair my commentary as stated later in this article and in the other articles dealing with the essence of the Universe.

As said, in my opinion there is only one Basic-Matter and in this, I join the opinion of the first scientists, with one substantial difference. They searched for the Basic-Matter among the Materials they could sense with their senses. According to my approach, the Basic-Matter cannot be identified by us as such. The identification made by us is of the features of the Matter that were created in the Big Bang or acquired by it during its existence, and not of Matter by itself. Most of the features of the various particles, as defined by the Standard-Model, were determined in the Big Bang. For example: the density of Matter in a particle, the amount of Matter in the particle, the spatial geometric shape of the particle (straight, coil, loop, sphere, etc.), the time geometric shape of the particle (determines its ability to move in time) and its internal Energy. Other features that we detect in particles originate from external factors. For example, the mass of a particle is determined by the presence of the Higgs-Field. 

It is the features I have listed, as well as others, that determine the essence of the particles we identify. It is the features of Matter that create the differences between different chemical elements, subatomic particles and Force-Carriers. In my opinion, Space is also material, and more on that in the next chapter. Apart from the fact that Matter receives features from external factors, it also participates in granting features to the various particles, by creating fields of the Force-Carriers of the four forces that exist in nature – the Strong-Force, the Weak-Force, the Electromagnetic-Force and Gravity.   

Here is the place to emphasize my and others' distinction between three concepts, about them there is a tendency to use them as if they were the same thing.

Matter is an elementary component of the Universe (whether there is only one elementary Matter or several different types of elemental materials) from which the subatomic particles are made – Bosons, Quarks, Leptons and their various compositions.

particle is a Matter with features that can be identified and diagnosed, as a different from other particles.

Mass is a feature of particles acquired due to their presence within the Higgs-Field.

Mass is not a Matter by itself.

Invertibility

Science of Physics describes quite a few situations in which any A or B particles inverts to C or D particles, different from the original particles. The phenomenon occurs mainly in the event of an energetic collision between different particles. I certainly agree with the assertion of Science of Physics that particles have changed their identity. An assertion based on experiments and solid theories. Although, in my opinion, it is not the Matter found in those particles that changes, but certain features of particles A and B possessed, passed from one particle to another and vice versa, thus causing the formation of the new particles C and D and the apparent disappearance of the original particles.

As a rule, I don't believe in magic. When I do not know the explanation for a particular phenomenon, I prefer to remain with no knowledge and continue to study the phenomenon, rather than attribute the phenomenon to magic. This is exactly how I feel about the phenomenon of invertibility of Elementary Particles of one type into another Elementary Particles. Scientists make extensive use of sentences such as "In action X, particle A becomes particle B. Also, in the process particle C and Energy were created." My opinion is that nothing is created out of nothing, everything was there before. The changes that occur in events of energetic collisions of particles are the transfer of features between the particles due to the violent encounter between them.

היקום:  פרק 1 – חומר (חלק א)

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 8, 2023

היקום:  פרק 1 – חומר (חלק א)

מהות

חומר הוא אחד ממרכיבי היסוד של היקום. הוא הציף את היקום באירוע המפץ הגדול וממנו עשויים כל הרכיבים הידועים כחלקיקי יסוד על פי המודל הסטנדרטית כמו גם חלקיקים שטרם זוהו, כמו חלקיקי החומר האפל. לפי תיאוריית המיתרים, חומר מופיע בטבע בצורה של מיתרים בגדלים שונים, ובצורות שהן למעשה עיוותים שונים כמו סלילים, עיגולים ולולאות. תיאורית ה"חומר יסוד אחד" נולדה, כמאה שנה לפני הולדת סוקראטס (מחשובי הפילוסופים היווניים), אצל ראשון המדענים המערביים החשובים – תאלאס מהעיר מילטוס. לטענתו חומר היסוד היה מים. אחרון המדענים המילטים – אוקסימנס, ייחס את הראשוניות לאוויר. קיומו של "חומר אוניברסאלי" אחד שהתפצל בעת הבריאה לחלקים קטנים, שונים בגודלם, בצורתם ובתנועתם, ולבסוף התחברו חלקים אלה לאשכולות של חומר היה רעיון ענק של המדען הבריטי רוברט בויל, אף שבזמנו טרם הועלה הרעיון של אירוע המפץ הגדול. ההיגיון העומד מאחרי דעתי בדבר קיומו של חומר יסוד אחד בלבד הוא "עיקרון התער של אוקם". העיקרון אומר שאם ניתן להגיע לאותה תוצאה בשתי דרכים, האחת פשוטה חסכונית והשנייה מסובכת ובזבזנית, הטבע יבחר בדרך היעילה והחסכונית יותר. להבנתי ניתן להרכיב את כל החלקיקים ביקום תוך שימוש בסוג חומר אחד בלבד, כאשר חומר זה נמצא במצבים ייחודיים שונים. לכן, זו הדרך בה בחר הטבע.

עלי להודות שאינני יכול לפסול בוודאות אפשרות קיום של יותר מחומר יסוד אחד, ואכן זו הדעה הרווחת כיום. התיאוריה שעליה מתבססים המדענים המודרניים, התפתחה כמאה שנים מאוחר יותר למדענים המילטים, היא תיאורית האטומים. על פי תיאוריה זו קיימים מספר חומרי יסוד (אלו החלקיקים היסודיים, בתוך ומחוץ לאטום, כפי שהוגדרו ע"י המודל הסטנדרטי) שהתקבצויות שונות שלהם יוצרות את היסודות הכימיים המוכרים לנו. גם אם נכונה הגישה העכשווית המקובלת, אין בכך כדי לפגום באמור בפרשנות שלי בהמשך מאמר זה ובמאמרים הנוספים שיעסקו במהות היקום.

כאמור, לדעתי יש רק חומר יסוד אחד ובכך, אני מצטרף לדעתם של המדענים הראשונים, בהבדל אחד מהותי. הם חיפשו את חומר היסוד בין החומרים שהצליחו לחוש בחושיהם. לגישתי,  חומר היסוד אינו ניתן לזיהוי על ידנו ככזה. הזיהוי שנעשה על ידנו הוא של תכונות החומר שנוצרו במפץ הגדול או נרכשו על ידו במהלך קיומו, ולא של החומר כשלעצמו. מרבית התכונות של החלקיקים השונים, כפי שהוגדרו ע"י המודל הסטנדרטי, נקבעו במפץ הגדול. למשל: צפידות החומר בחלקיק, כמות החומר בחלקיק, צורתו הגיאומטרית המרחבית של החלקיק (ישר, סליל, לולאה , ספירה ועוד), צורתו הגיאומטרית הזמנית של החלקיק (קובעת את יכולות התנועה שלו בזמן) והאנרגיה הפנימית שלו. מקורן של תכונות נוספות שאנו מזהים בחלקיקים הוא בגורמים חיצוניים. למשל: מסת החלקיק נקבעת על ידי נוכחות של שדה היגס.

התכונות שמניתי, וגם נוספות, הן שקובעות את מהותם של החלקיקים שאנו מזהים. התכונות של החומר הן שיוצרות את ההבדלים בין יסודות כימיים שונים, חלקיקים תת אטומיים ונשאי הכוחות. לדעתי, גם המרחב הוא חומרי, ועל כך בפרק הבא. מלבד היות החומר מקבל תכונות מגורמים חיצוניים, הוא גם משתתף בהענקת תכונות  לחלקיקים השונים, וזאת באמצעות יצירת שדות של נשאי הכוח של ארבעת הכוחות שקיימים בטבע – הכוח חזק, הכוח החלש, הכוח האלקטרומגנטי וכוח הכבידה.

כאן המקום להדגיש את ההבחנה שלי ושל אחרים בין שלושה מושגים, לגביהם קיימת נטייה להשתמש בהם כאילו והם אותו הדבר.

חומר – הוא מרכיב יסודי ביקום (בין אם יש רק חומר יסוד אחד או כמה סוגים שונים של חומרי יסוד) ממנו עשויים החלקיקים התת אטומיים – בוזונים, קווארקים, לפטונים והרכבים שונים שלהם. 

חלקיק – הוא חומר בעל תכונות הניתנות לזיהוי ואבחון, כשונות משל חלקיקים אחרים.

מסה – היא תכונה של חלקיקים שנרכשה בשל נוכחותם בתוך שדה היגס.

מסה איננה החומר עצמו.

הפיכות

מדע הפיזיקה מתאר מצבים לא מעטים, בהם חלקיקי A או  B כלשהם, הופכים  לחלקיקי C או D, שונים מהחלקיקים המקוריים. התופעה מתרחשת בעיקר באירוע של התנגשות אנרגטית בין חלקיקים שונים. אני בהחלט מסכים לקביעת מדע הפיזיקה שהחלקיקים שינו את זהותם. קביעה שמבוססת על ניסויים ותיאוריות מוצקות. אם כי לדעתי, לא החומר שמצוי בחלקיקים משתנה באותם אירועים, אלא תכונות מסוימות שהיו ברשותם של חומרים A ו B עברו מחלקיק אחד למשנהו ולהיפך ובכך גרמו ליצירת החלקיקים החדשים C ו D, ולהיעלמותם לכאורה של החלקיקים המקוריים.

ככלל, אינני מאמין בקסמים. כאשר אינני יודע את ההסבר לתופעה מסוימת, אני מעדיף להישאר בחוסר ידיעה ולהמשיך לחקור את התופעה, מאשר ליחס את התופעה לקסם. בדיוק כך אני מרגיש לגבי תופעת הפיכות של חלקיקים יסודיים מסוג אחד לחלקיקים יסודיים מסוג אחר. מדענים עושים שימוש נרחב במשפטים מסוג  – "בפעולה X הופך חלקיק א' לחלקיק ב'. כמו כן נוצרים בתהליך גם חלקיק ג' ואנרגיה". דעתי היא ש – שום דבר אינו נוצר יש מאין, הכל היה שם מקודם. השינויים שמתרחשים באירועים של התנגשויות אנרגטיות של חלקיקים הם מעבר של תכונות בין החלקיקים בשל המפגש האלים ביניהם.

The Universe: Chapter 0 – Introduction

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com   Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999    

Israel. Givatayim: September 7, 2023

The Universe: Chapter 0 – Introduction

My conceptual search for the elementary components of the universe already began during the last decade of the previous millennium. Popular science books such as Stephen Hawking's "A Brief History of Time", Marie Gell-Mann's "The Quark and the Jaguar" and Yoav Ben-Dov's "Quantum Theory Reality and Mysteries", opened for me a gate to a magical world in which the hidden is greater than the visible.

Wikipedia defines physics as a "science that explores the most basic laws of nature as they are expressed in any observable system". The great physicist Richard F. Feynman wrote that physicists are required to answer the question "how nature works in a certain way? and cannot answer the question of why nature acts that way?" If I may add to that say, it seems that physicists also do not ask what it is? – What is Matter? What is Space? What is Time? What is Energy? And what is Information? – These are questions that are addressed to those involved in the field of Metaphysics, which is probably the correct definition of my series of articles about Universe. As mentioned above, physicists are trying to understand how nature works, theory and experiment becomes a scientific theory in form of mathematical equations. For physicists, mathematics is the language of science. This scientific language allows scientists to predict nature's behavior in the future.

In my series of articles called "The Universe" I will try to answer questions about the essence of the components from which nature is made, and questions like why does nature act one way or another? Hence, this series will deal mainly, almost without the use of mathematics, with ideas derived from my own understanding of the behavior of nature. My ideas try to clarify the essence of reality, the essence of objects, places and especially those of time and energy. These ideas were slowly crystalized into a solid insight at the beginning of the current millennium, during health walks around the neighborhood where I lived. The walks were mainly used by me to think about what was written in the popular science books I read and for the purpose of drawing my own conclusions.

One day, when I was trying to understand why the mathematical sign of time in the equation that describes the place of an entity in space/time is opposite to the mathematical signs of space, the insight hit me like a lightning (borrowed from an ancient giant – like Archimedes' Eureka), time is "a measure of delay". The insight will be described at length in the chapter on "Time". All my insights regarding the essence of the Universe were written down on notes, until after a while I gathered what was written in them into a booklet called "Thoughts on the Foundations of the Universe" which was published in 2012 by "Rimonim publishers". The series of articles called "The Universe", which will be published continuously, is actually a refreshing of what was said in that booklet.

היקום:  פרק 0 – מבוא

DANIEL ASSA                             

Israel. Givatayim, 90 Shenkin St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com  Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999

Israel. Givatayim: September 6, 2023

היקום:  פרק 0 – מבוא

החיפוש המחשבתי שלי אחר המרכיבים היסודיים של היקום החל כבר במהלך העשור האחרון של המילניום הקודם. ספרי מדע פופולרי כמו "קיצור תולדות הזמן" של סטיבן הוקינג, "הקווארק והיגואר" של מארי גל-מן ו"תורת הקוונטים מציאות ומסתורין" של יואב בן-דב, פתחו בפני שער לעולם קסום שבו רב הנסתר על הגלוי.

ויקיפדיה מגדירה את הפיזיקה כ"מדע החוקר את החוקים הבסיסיים ביותר של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית". הפיזיקאי הדגול ריצ'רד פ. פיינמן כתב שפיזיקאים נדרשים לענות על השאלה "כיצד פועל הטבע בדרך מסוימת? ואינם יכולים לענות על השאלה מדוע הטבע פועל כך?". אם יורשה לי להוסיף על אמירה זו, נראה שהפיזיקאים גם אינם שואלים מה זה? – מה זה חומר? מה זה מרחב? מה זה זמן? מה זו אנרגיה? ומה זה מידע? – אלו שאלות שמופנות לעוסקים בתחום המטפיזיקה, וזו כנראה ההגדרה הנכונה למהותה של סדרת המאמרים שלי על היקום. הפיזיקאים מנסים כאמור להבין כיצד פועל הטבע, תיאוריה וניסוי הופכים לתורה מדעית בצורת משוואות מתמטיות. מתמטיקה היא מבחינת הפיזיקאים שפת המדע. שפה מדעית זו מאפשרת למדענים לחזות את התנהגותו של הטבע בעתיד.

בסדרת מאמרים שלי בשם "היקום" אנסה לענות על שאלות בדבר מהותם של הרכיבים מהם עשוי הטבע ועל שאלות מסוג, מדוע הטבע פועל כך או אחרת? מכאן שסדרה זו תעסוק בעיקר, כמעט ללא שימוש במתמטיקה, ברעיונות הנובעים מהבנתי שלי את התנהגות הטבע. הרעיונות שלי מנסים להבהיר את מהותה של המציאות, את מהותם של עצמים, מקומות ובעיקר את אלו של הזמן והאנרגיה. רעיונות אלו התגבשו לאיטם לכדי תובנה מוצקה בתחילת המילניום הנוכחי, במהלך הליכות בריאות מסביב לשכונה בה גרתי. זמן ההליכה נוצל על ידי בעיקר לשם חשיבה על  הכתוב בספרי המדע הפופולרי שקראתי ולצורך הסקת מסקנות משלי.

באחד הימים, כשניסיתי להבין מדוע הסימן המתמטי של הזמן במשוואה שמתארת מיקום של גוף במרחב/זמן הפוך לסימנים המתמטיים של המרחב, הכתה בי כברק התובנה (בהשאלה מענק קדמון – כמו "אאוריקה" של ארכימדס),  זמן הוא "מידה של עיכוב". התובנה תתואר בהרחבה בפרק על "זמן". כל התובנות שלי לגבי מהות היקום נרשמו על פתקים, עד שלאחר זמן קיבצתי את הכתוב בהם לידי כתיבת ספרון בשם "מחשבות על יסודות היקום" שיצא לאור בשנת 2012 בהוצאת "רימונים". סדרת המאמרים בשם "היקום" שתפורסם בהמשכים, היא למעשה ריענון של הנאמר בספרון.

כחול לבן – תתפטרו

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 5353258

Israel. Givatayim: May 14, 2019

בימים אלו אנו חווים בתהליך של הרס מוחלט של הדמוקרטיה הישראלית והפיכתה לדיקטטורה פאשיסטית בראשותו של ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו. אנחנו – העם – כבר מזמן איננו בראש מעיניו של ראש הממשלה. לנגד עיניו עומדות מזה שנים טובתו האישית וטובת בני משפחתו הקרובים בלבד. האיש מייצר חדשות לבקרים, תרגילים של התחמקות מהעמדתו לדין בגין פשעים חמורים של שוחד והפרת אמונים – הקדמת בחירות, הקצבת שעות חקירה, דחיית שימוע, אי תשלום לעורכי דין (למרות שהוא איש אמיד), כל מיני תרגילים משונים מפרי מוחו הקודח והעיקר, קידום פעולות חקיקה בכנסת שימנעו את העמדתו לדין. כל פעולותיו נעשות תוך ניצול ציני של אפסותם של 64 חברי כנסת מלחכי פינכא ותאבי שלטון. לאיש זה ממש לא אכפת שפעולותיו יפרו את האיזונים והבלמים הקיימים בין שלושת הרשויות המרכיבות את הדמוקרטיה. פירושה של הפרת האיזון, שמתבצעת אך ורק על מנת למנוע את העמדתו לדין של שליט שחשוד בביצוע עבירות הוא רק אחד – הרס הדמוקרטיה והפיכתה לדיקטטורה פאשיסטית.

עכשיו!! הגיע זמנם של אנשים שפויים לגלות אומץ לב ציבורי, גדלות רוח ומנהיגות. עכשיו!! הזמן לפעולה קיצונית שתזעזע את העם הזה על מנת שיבין סוף סוף לאן הוא מובל ע"י איש מושחת.

לדעתי, עכשיו!! הגיע זמנם של רביעית המנהיגים של סיעת "כחול לבן" בכנסת לצאת בהכרזה פומבית ש: "אם תוגש לכנסת אפילו לקריאה מקדמית, הצעה שמשמעותה בצורה ישירה ו/או עקיפה יצירת אפשרות למניעת העמדתו לדין של ראש הממשלה, שאינה באמצעות הליך השימוע, או ייעשה צעד שלטוני כלשהו שמטרתו הצרת צעדיה של אחת משתי הרשויות האחרות – יתפטרו כל חברי הכנסת של סיעת "כחול לבן" וכך גם יעשו הבאים אחריהם ברשימה. פירושו של מעשה זה הוא שבכנסת ישראל לא יכהנו 120 חברי כנסת ואנחנו, חברי סיעת כחול לבן, לא נכיר בתקפות החלטותיה של הכנסת".

אני מודע לכך שמדובר בהכרזה קיצונית ליצירת צעד קיצוני, אך לצערי אינני רואה דרך אחרת, דמוקרטית, לעצור את הסחף שמאיים למוטט את הדמוקרטיה הישראלית.

דניאל אסא

סירקין 5,  גבעתיים      5329408

Email: AssaDany@Gmail.com

Blog: DanielAssa.com

Cell. 052-6553999

Fax: 03-9628663

שינויים מוצעים במערכת החינוך

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St.5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: December 8, 2018

שינויים מוצעים במערכת החינוך

מוצעת כאן חלוקה של בתי ספר בגילאים של טרום אקדמיה לשתי שכבות בלבד, (כלומר ביטול חטיבות הביניים). לכאורה חלוקה שרירותית אך היא תואמת את דעתי לגבי המבנה הרצוי למוסדות החינוך. לדעתי יש למנוע עד כמה שאפשר, בזבוז של חודשי לימוד שמטרתם "השוואת רמת התלמידים" ולצמצם למינימום את הזמן המוקדש למסיבות סיום. העיקרון לפיו המחנכים של ילדנו יהיו בוגרי אקדמיה, הוא החשוב.

לבד מן הפתיח, אתייחס כאן לשלושה היבטים בלבד הקשורים לתפקודה של מערכת החינוך בישראל. נושא החינוך רחב מאוד וכל ניסיון להקיף את מלוא המורכבות שלו נידון מראש לכישלון ולכן אסתפק בזאת כאן.

מורים

  1. חובה!! לדעתי לשאוף ( גם אם התהליך יארך שנים רבות) לעבור למערכת חינוך שבה כל המורים בעלי תואר אקדמי. יש לקבוע לדעתי שני רבדים של הסמכת מורים ושני רבדים של הסמכת מנהלים:

א. מורים לבי"ס יסודי (א'-ו') – לפחות בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר.

ב. מורים לבי"ס תיכון (ז'-י"ב) – לפחות בעלי תואר שני ממוסד אקדמי מוכר.

ג. מנהלי בי"ס יסודי (א'-ו') –  רצוי בעלי תואר שלישי או לחילופין תואר שני בתוספת של השתלמויות ייחודיות.

ד. מנהלי בי"ס תיכון (ז'-י"ב) – חובה בעלי תואר שלישי בתוספת של השתלמויות ייחודיות.

  1. יבוטלו הסמינריונים למורים ותבוטל "תעודת הוראה". לצערי רמת המקצועית של מוסדות אלו כל כך נמוכה עד שאינה ניתנת למעשה לתיקון.
  2. ללימודים אקדמיים בכל המקצועות תיווסף חובה של לימודי הוראה. כמובן שמהלך כזה מחייב תיאום בין משרד החינוך לבין המוסדות האקדמיים בקשר  להיקף שעות לימודי פדגוגיה בכל תואר וכן בקשר לתכנים של לימודי ההוראה ולימודי ההשתלמויות הייחודיות.

 

תהליך המעבר לשיטה המוצעת מצריך תוכנית פעולה ויעדים שייקבעו מראש בביצוע ופיקוח של משרד החינוך.

לדעתי, כפי שהוכח במדינות מתקדמות אחרות, עדיף למערכת החינוך שתהיה בה העדפה של מורים טובים בכמות קטנה יחסית מאשר העדפת כיתות קטנות אך בהכרח עם יותר מורים פחות טובים.

למותר לציין שפעולות אלו ייגרמו לשיפור ניכר במעמדם ובשכרם של המורים.

 

לימודי חובה

העיקרון: לימודי ליב"ה או ליבה או כל שם אחר שיינתן להם, צריכים להיות "תנאי הכרחי שאינו נתון לפשרה" למתן תמיכה, מימון  והכרה של המדינה על שלוחותיה במוסדות חינוכיים המיועדים לתלמידים בשנתונים של כיתות א' עד י"ב. היוצאים מן הכלל היחידים, ואלו ייקבעו בחוק, יהיו מוסדות ללימודים מיוחדים של בעלי מוגבלויות. לגביהם ייקבעו כללים מיוחדים ע"י אנשי מקצוע ממשרד החינוך. אם לא הייתי מספיק ברור אדגיש שוב: על מדינת ישראל ועל שלוחותיה (עיריות, מועצות וכו') ייאסר לממן בכל דרך שהיא מוסדות חינוך לתלמידים בגילאים שבין כיתה א' לכיתה י"ב, שאינם עומדים בדרישות ללימודי חובה כפי שיפורטו להלן. כמו כן ייאסר על מוסדות הנתמכים ע"י המדינה, להכיר בתעודות של בוגרי בתי ספר אלו כבוגרי בי"ס יסודי או בי"ס תיכון לפי העניין לצורך קבלה ללימודי המשך, או קבלה לעבודה. כמו כן לא יוכרו הציונים בתעודות של בתי ספר אלו כבסיס לקבלת תעודת בגרות, על כל המשתמע מכך.

הרשימה להלן משקפת את דעתי האישית, סביר שייתכנו דעות אחרות ולכן משרד החינוך ייקבע את הרשימה הסופית. בכוונה, לא ירדתי לעומק ההפרדה של חלוקת מקצועות החובה לפי שנתוני לימוד וגם לא לשאלה הכמותית של שעות לימוד ומשקלו של כל מקצוע חובה בנפרד לעניין "יחידות לימוד" וכדומה. רק אם תתקבל דעתי בעניין העקרונות החלים על מערכת החינוך הטרום אקדמי , יהיה מקום להיכנס לפרטים חסרים אלו וכמובן גם לקביעת תכני הלימוד:

  1. לשון עברית – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
  2. לשון מגזרית – חובה כאשר בית הספר מיועד למיעוט מגזרי (ערבית, יידיש, שפות אחרות).
  3. אנגלית – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
  4. ספרות ושירה – כללית עולמית חובה לכולם וכן מגזרית לפי חלוקה לעמים ולתת זרמים בכל עם.
  5. היסטוריה – כללית עולמית חובה לכולם וכן מגזרית לפי חלוקה לעמים ולתת זרמים בכל עם.
  6. אזרחות ודמוקרטיה – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
  7. מתמטיקה – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
  8. מדעים – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. הבחירה אילו מדעים יילמדו תהיה רשות.
  9. כלכלה – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
  10. נהיגה – לפחות לימודי התיאוריה לכלי רכב דו גלגליים ומעלה יהיו מקצוע חובה.
  11. חינוך גופני – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.

 

לא שכחתי את לימודי הדת – לדעתי אין טעם לכפות לימודי דת כמקצוע לימוד חובה, כל בית ספר שמשתייך לזרם דתי כלשהו יהיה רשאי לקבוע לעצמו את לימודי הדת שלו ואת היקפם.

הייתי מוסיף כחובה גם הכשרה מוזיקלית בסיסית, אך נראה שההתנגדות לכך תהיה רבה.

 

שעות וימי לימוד

  1. המשק העולמי בכלל והמשק הלאומי בפרט נוטים לעבור לשבוע עבודה מקוצר בימים, תוך מתן פיצוי חלקי למשק בגידול בשעות העבודה היומיות. הליך זה נובע בעיקרו משיפור טכנולוגי והתמקצעות שמגבירים את הפריון וכן מנטייתה של חברת השפע לדרוש יותר פנאי על חשבון עבודה. אין כל סיבה לכך שמערכת החינוך לא תשתלב במגמה הכללית.  יש לעבור לדעתי לשבוע לימודים של חמישה ימים (א-ה) וליום לימודים ארוך (כולל ארוחת צהריים וזמן להכנת שיעורים במסגרת בית הספר). קצרה היריעה מלמנות את כל היתרונות שיהיו למהלך זה. דוגמאות: לתלמידים תהיה מסגרת מסודרת למרבית שעות היום וגם שחרור ממטלות בערב. ההורים יתפנו ליותר שעות עבודה בימים רגילים וליותר פנאי עם ילדיהם בסופי שבוע. למורים יהיו יותר שעות בבית הספר לטפל בדברים שאינם שעת לימוד (למשל: בדיקת בחינות) ויותר פנאי למשפחתם בסופי שבוע. המשק כולו ייהנה מהטבה חברתית שמתבטאת בין היתר בשוויון  בתזונת הילדים, שוויון הזדמנויות חינוכיות ועוד הרבה יתרונות.
  2. בעידן שבו בתי הספר ממוזגים כולם (ואם טעיתי אז נא למזג בדחיפות) אין סיבה שלא ללמוד בקיץ. בשל חגי ישראל החלים בחודש תשרי לא ניתן ללמוד בצורה מסודרת ויעילה בחודש זה. פתיחה יעילה של שנת הלימודים תלויה בלוח השנה העברי ולכן פתיחת שנת הלימודים במדינת ישראל לפי הלוח הגרגוריאני אינה סבירה. אני מציע לכן לפתוח את שנת הלימודים בא' בחשוון ולסיימה בל' באב. חודשי החופשה הגדולה יחפפו את ימי החופשות של כלל המשק בחגים וגם יחפפו לרוב את חודש אוגוסט הלועזי כמקובל באירופה ואמריקה הצפונית.

 

 דניאל אסא

איחוד רשימות המרכז והשמאל – "איחוד העם" לקראת הבחירות לכנסת בשנת 2019

מכתב גלוי למועמדי מפלגות המרכז והשמאל לראשות הממשלה לקראת הבחירות הקרבות

מר יאיר לפיד, מר אבי גבאי, מר בני גנץ.

נכבדי

הבחירות לכנסת הבאה כבר בפתח. נוצרה כעת הזדמנות פז להחליף את שלטונו של מר בנימין נתניהו. המשך שלטונו ביחד עם חברי הבית היהודי מהווה, לדעתי, סכנה של ממש לדמוקרטיה הישראלית אם לא למעלה מכך.

מוצעים לכם בזאת עקרונות לאיחוד הרשימות המרכזיות של המרכז והשמאל לקראת הבחירות שיתקיימו במועד כלשהו בשנה הקרובה. הנכם נדרשים כעת לפשרה מכאיבה עם האגו שלכם ושל העמיתים במפלגותיכם, כל זאת לטובת עם ישראל.

לכל אחת מהרשימות יש את היתרונות והחסרונות שלה.למשל: למפלגת יש עתיד יש מספר מצומצם יחסית של מנדטים אך גם פוטנציאל גידול מרשים לפי הסקרים. למפלגתו העתידית של מר גנץ אין בכלל נוכחות בכנסת הנוכחית אך הסקרים מנבאים לה גדולות, כולל משיכת קולות מן הימין. למחנה הציוני יש את הרשימה הגדולה באופוזיציה הנוכחית אך כל הסקרים מנבאים לה כרסום משמעותי במספרם של חברי הכנסת. מצד שני הוכיחה רשימה זו בעבר יכולת תקומה מרשימה.

ההבדלים האידיאולוגיים, אם בכלל, בין הרשימות לא ממש בולטים לעין המתבונן ונראה מעל פניו שלא כאן יווצרו מכשולים במשא ומתן לקראת לאיחוד רשימות.

מכשול אחד מהותי אני צופה בדרך לאיחוד והוא בבחינת "נאה דורש – נאה מקיים" בהליך דמוקרטי. על הרשימות להתחייב, שלקראת הבחירות שאחרי הקרובות (בשנת 2023 לערך) יתקיים בהן  הליך דמוקרטי של בחירת מועמדיהן לכנסת. אני תקווה שדרישה זו תתקבל.

להלן הצעתי (כמובן שאיננה קשיחה – כל הסכמה אחרת אם תהיה, תתקבל בברכה):

  • מספר המועמדים לכנסת מטעם כל אחת מהרשימות יהיה זהה כאשר כל רשימה תבחר בתורה מועמד לרשימה המאוחדת לפי סדר.
  • מכיוון שהסקרים מראים שמר לפיד הוא בעל הסיכויים הגבוהים יותר להיות מנהיג המפלגה הגדולה במרכז והשמאל, הוא יעמוד בראשות הרשימה המשותפת.
  • מכיוון שמר גבאי מנהיג את הרשימה הגדולה ביותר באופוזיציה כיום ומכיוון שהמנדטים של מר גנץ הם עדיין בבחינת "ציפורים על העץ" יהיה מר גבאי השני ברשימה.
  • מר גנץ יהיה איפה השלישי ברשימה המאוחדת. הישג מכובד מאוד לדעתי, למי שטרם זכה לשחות במים הקפואים של הפוליטיקה הישראלית.
  • סדר זה קובע גם את סדר בחירת המועמדים בהמשך הרשימה המאוחדת.
  • בין אם ראש הרשימה ירכיב את הממשלה הבאה ובין אם לאו, תהיה רוטציה בראשות הרשימה (או רצוי הממשלה) בין האדונים לפיד וגבאי באמצע הקדנציה. מר לפיד יהיה רשאי לבחור אם להיות ראשון או שני ברוטציה.
  • בתמורה לויתור לכאורה בסעיף הקודם, למר גנץ תהיה הזכות לבחור ראשון תפקיד מבין אלו שיוצעו או יתאפשרו לרשימה המשותפת לפי כוחה בכנסת הבאה (למעט ראשות הממשלה, כאמור).

לסיכום: אני מעריך שאיחוד רשימות על בסיס הנ"ל יביא לשינוי דרמתי במספר חברי הכנסת מטעם המרכז והשמאל וניתן יהיה להרכיב ממשלה יציבה בשיתוף עם מפלגת כולנו, מפלגת מרצ, מפלגתה של אורלי לוי אבקסיס, מפלגתו של בוגי יעלון ואולי אף עם חלק מהמפלגות החרדיות.

                                                                             בכבוד רב,

                                                                                דניאל  אסא

דמוקרטיה פאשיסטית

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 5353258

Israel. Givatayim: August 15, 2018

"בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים" כתב בנימין זאב הרצל ביומנו, לאחר קיום הקונגרס היהודי הראשון בשנת 1897.

לאחר עיון והשוואה בין עקרונות הדמוקרטיה המערבית הליברלית לבין עקרונות האידיאולוגיה הפאשיסטית כפי שמפורטים באנציקלופדיה האינטרנטית "ויקיפדיה", ולאחר חשיבה על המציאות בה נמצא עם ישראל, הגעתי למסקנה להלן:

"במדינת היהודים ייסדתי את הדמוקרטיה הפאשיסטית הראשונה בעולם" יכתוב בנימין נתניהו ביומנו 121 שנים מאוחר יותר, אחרי שהצליח להעביר בכנסת ישראל שורה של חוקים שמטרתם הבחנה והפרדה בין גזע עליון שנבחר על ידי האל והמנהיג לבין גזעים אחרים נחותים. מדינת ישראל, תחת שלטונו של בנימין נתניהו, מקיימת מספר עקרונות דמוקרטיים חשובים ולכן זכותה לקרוא לעצמה "דמוקרטיה", אך מצד שני המדינה מתעלמת מעקרונות דמוקרטיים חשובים אחרים ובמקומם מאמצת עקרונות מתוך האידיאולוגיה הפאשיסטית ולכן "זוכה" גם לקרוא לעצמה "מדינה פאשיסטית".

  1. מדינת ישראל מקיימת את "עקרון שלטון העם" הדמוקרטי, שמשמעותו בחירות חופשיות וכן קיום הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון העיקריים. מתקיים גם העקרון הדמוקרטי "עקרון הכרעת הרוב" אך לצערי הוא נלקח לקיצוניות שסותרת עקרונות דמוקרטיים אחרים.
  2. "עקרון הפרדת הרשויות" בדמוקרטיה הישראלית מתקיים רק במובנו הטכני. יש רשות מחוקקת, יש רשות מבצעת ויש רשות שופטת, אך אין במובהק מספיק בלמים ואיזונים בין הרשויות, לכך אתייחס שוב בהמשך.
  3. א. "עקרון שלטון החוק" בדמוקרטיה, שמשמעותו היא מתן מעמד מיוחד ומוגן לרשות המחוקקת ולרשות השופטת, מופר ברגל גסה. הרשות המבצעת שולטת באופן מוחלט ברשות המחוקקת ע"י המצאה מופלאה ששמה "משמעת קואליציונית", ע"י שיטה של איומים על חברי כנסת וגם ע"י כפל תפקידים – אדם יכול להיות גם שר וגם חבר כנסת – סגן שר אף חייב להיות חבר כנסת. הרשות השופטת (שחבריה ממונים ע"י ועדה בה יש ייצוג נכבד לרשות המבצעת), ששואבת את כוחה רק מאהדה וכבוד שרוחש לה העם, נמצאת תחת מתקפה אכזרית מצד הרשות המבצעת, שאינה סובלנית בכלל כלפי כל מי שאינו חושב כמותה. רק לאחרונה צפינו בשרת המשפטים מאיימת על בית המשפט העליון לבל יעז להתערב בהחלטות הרשות המחוקקת שהן בעצם החלטות הרשות המבצעת. האיום כלל "הכרזת מלחמה" על המערכת השיפוטית.

ב. התנהגות הממשל הנוכחי מצביעה על נטייה לכיוון אימוץ אחד מעקרונות האידיאולוגיה הפאשיסטית "עקרון ההתנגדות לדמוקרטיה". משמעות העקרון היא ששוויון, חירות וחופש דעה נוגדים את רצון השליט ולכן יש לדכאם. לפי התנהלותם של מנהיגיה הנוכחיים של המדינה, שמתבטאת בעיקר בדריסת זכויות של אזרחים מסוגים שונים והעדפת זכויות של אזרחים "משלנו", הדמוקרטיה רק מפריעה להם לבצע את רצונם ולכן עליה (הדמוקרטיה) להיזהר פן שמא תפגע.

ג. משמעות נוספת לעקרון שלטון החוק היא שצריך להתקיים שוויון מלא של כל האזרחים בפני החוק. משמעות זו אינה מקיימת אצלנו – רק לאחרונה נחקקו ביוזמת השלטון חוקי הלאום והפונדקאות שעוסקים בקיבוע אי השוויון בין אזרחים "אחרים". "מבחן בוזגלו" (השוואת תנאי הנחקרים ללא תלות בייחוסם) שנקבע ע"י נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק (אז היועמ"ש), מזמן אינו מתקיים. במקרים של חקירות השחיתות של ראשי הממשלה האחרונים, רוחו של המבחן לא התקיימה כלל, אך כן מתקיימת עודף התחשבות והעדפה של המושחתים השולטים לעומת אפליה של פשוטי העם נעדרי "זכויות יתר".

  1. א. "עקרון חילופי שלטון" בדמוקרטיה, שמשמעותו יצירת תלות של הממשל בבוחר והגבלת משך כהונתו של הנבחר מתקיים רק בחלקו. מצד אחד עד כה לא סירב אף שליט לפנות את מקומו לאחר שנוצח בבחירות, אך מצד שני, מכיוון שאין בחוק מגבלה על משך כהונתם של נבחרי ציבור, נפגם העקרון קשות ומהווה מקור חשוב להתפתחות שחיתות שלטונית במדינת ישראל. במובן זה אין הבדל בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי – שלטון ללא החלפה לעולם יהיה מקור לשחיתות.

ב. אי קיומו של עקרון דמוקרטי חשוב זה, וכן התנהגות אי-רציונאלית של אסופת תומכים שוטים של השליט, שמסרבים לקבל כל ערעור על מידת יושרו או כישוריו ותומכים בו (לפחות לפי הסקרים) בעיוורון מוחלט, מצביעים בבירור על קיומו במדינת ישראל של עקרון חשוב ומרכזי באידיאולוגיה הפאשיסטית, הוא "עקרון עליונות המנהיג". משמעות עקרון פאשיסטי זה היא, שהמנהיג מורם מעם וסמכותו אינה מוגבלת. העם חייב להאמין בו ולציית לו ללא ערעור.

  1. "עקרון החוקה" הדמוקרטי אינו מתקיים בארץ. משמעות העקרון הוא שיש להגדיר היטב את מבנה השלטון ולהגביל את כוחו באמצעות חוקה ובאמצעות בית משפט לחוקה ובכך לתמוך ביצירת איזונים ובלמים שקשה לבטלם. היעדר חוקה בישראל מוסבר בטעמים תיאולוגיים וקואליציוניים. תרומה נכבדה למצב זה יש להיעדר הפרדת הדת מהמדינה כמקובל במדינות נאורות. – חומר למחשבה: במאמר שפרסמתי בעבר קראתי ליצור חוקה לישראל, אך לקרוא לה "מיסדה" (מלשון "יסודי") ובכך אולי לבטל את ההתנגדות הדתית ל"תחליף" לתורת משה.

להיעדרה של חוקה יש גם להוסיף את היעדר קיומם של בית עליון ובית תחתון ברשות המחוקקת  כמקובל בדמוקרטיות המערביות. קיום שני בתי מחוקקים תורם רבות לאיזונים בין השלטון למחוקק.

  1. "עקרון הגבלת השלטון" בדמוקרטיה, שמשמעותו העיקרית היא יצירת מנגנוני בקרה ופיקוח על השלטון, מתקיים טכנית בלבד. מעשית, אין למנגנוני הבקרה למיניהם, ובראשם מבקר המדינה השפעה של ממש. – הערה: ראה מאמר מוקדם שלי שבו הצעתי למסד את מנגנוני הביקורת, בקרה ופיקוח לכדי "רגל רביעית" לדמוקרטיה.
  2. א. "עקרון המדינה כערך עליון" הפאשיסטי טוען בפשטות שהמדינה היא מהות הכול והפרטים בה מעניקים לה את חירותם מרצון. לצערי כי רב, נראה שמאז השלטון הנוכחי קיום שלמות המדינה – המדינה המורחבת שכוללת את כל שטחי "ארץ ישראל" הנשלטים על ידנו – גובר על קיומו של הפרט ועל זכויותיו, בעיקר אם הפרט שונה בזהותו מהרוב. העדפה זו מלווה במניעים לאומניים חזקים ויונקת את כוחה ממניעים תיאולוגיים, בראשם ההבטחה האלוהית לשליטתו של "העם הנבחר" על "הארץ המובטחת".

ב. המדינה שולטת כמעט בכל הקרקעות (אפילו כאשר המדינה מעבירה לאזרחיה קרקע למגורים, היא עושה זאת לזמן מוגבל). המדינה גם שולטת בנתחים בלתי סבירים מההון האנושי ומההון החומרי הקיימים. נתון זה מאוד מתאים לעקרון הפאשיסטי של עליונות המדינה על הפרט ונוגד את רוחה של דמוקרטיה.

  1. "עקרון הפלורליזם" הדמוקרטי, שמשמעותו הכרה בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות בחברה, אינו מתקיים אצל השליט הנוכחי. כל דעה שונה משלו מסווגת מיידית תחת עטיפה אחידה של "שמאלניות". כל בעל דעה שונה מזו של השליט מוגדר כ"אויב העם".
  1. "עקרון הסובלנות" הדמוקרטי, שמשמעותו היא הנכונות לקבל ולכבד את האחר והשונה. עקרון זה נושא בחובו את הרציונל של הדמוקרטיה – השלטון לרוב, הזכויות למיעוט. עקרון זה מופר ע"י השלטון הנוכחי בצורה בוטה והוא הכוח המניע שדחף אותי להשוואה המקיפה בין קיומם או אי-קיומם של עקרונות דמוקרטיים במדינת ישראל של שנת 2018 לבין קיומם או אי-קיומם של עקרונות פאשיסטיים בארצנו. התעקשות השליט שלא לכלול במכוון בחוק הלאום אזכור לשוויון זכויות המיעוט, כפיית רצונו של השליט על מפלגות שמתנגדות לחוק במצבו הנוכחי על ידי עסקאות מושחתות בסגנון "תן לי ואתן לך", אפליה מגדרית ברורה בחוק הפונדקאות, כל אלו תואמים עקרונות פאשיסטיים ולא עקרונות דמוקרטיים.
  2. "עקרון זכויות האדם והאזרח" הדמוקרטי שמשמעותו מתן דרור לחופש הביטוי, לחופש להתארגן, לזכות לבעלות על קניין, לחופש דת ופולחן וגם לחופש להיעדר דת, מתקיים בחלקו בלבד. יש עדיין במדינת ישראל חופש ביטוי, למרות ניסיונות של השליט לצבוע את דעות מתנגדיו בצבעי מלחמה. החופש להתארגן קיים תחת מגבלות, – יש לזכור שאחרי שבעים שנות קיום אנחנו עדיין נמצאים תחת "תקנות לשעת חירום". חופש דת אינו קיים, דווקא פנימה בתוך היהדות. המדינה אינה מכירה ביהדות הרפורמית והיהדות הקונסרבטיבית כבעלות זכויות המוקנות ליהודים האורתודוכסים (כשרות, נישואין, הכותל המערבי ועוד). אפליה זו שהתחזקה מאוד בממשל הנוכחי אף הביאה לקרע שטרם אוחה עם יהדות הגולה – בעיקר יהדות ארצות הברית. החופש להיעדר דת ממש לא מתקיים. מטעמים של נוחות קואליציונית לא יושמה עד היום הפרדת הדת מהמדינה ולכן תלותם של אלה שאינם מאמינים בקיומו של אל – שיודע את כל השפות וגם קורא את מחשבותינו – היא עצומה. ילדיהם של מורדים בדת שכאלה עלולים להיות מוחרמים ומנודים ואף זכות בסיסית כמו להינשא ולהביא משפחה לעולם עלולה להילקח מהם ומהן.
  3. כנגד שלושת העקרונות הדמוקרטיים האחרונים שמניתי עומד "עקרון אי השוויון בין בני האדם" הפאשיסטי, שמשמעותו כפולה: א. לא כל בני האדם נולדו שווים ב. לא כל אחד יכול ורשאי להיות מנהיג. מרבית הטענות בגין קיום עקרון מאוס זה במדינתנו נמנו בסעיפים שמונה עד תשע לעיל שעוסקים בעקרונות הדמוקרטיים המקבילים, ברצוני להוסיף כאן שתי נקודות.
  • האחת – קיומה של אפליה ממניעים פסולים בהכלת והחלת המטלות על אזרחי המדינה. למשל, חוק הגיוס הנמצא בימים אלו על שולחנה של הכנסת מתעדף בבירור את המשתמטים מטעמי דת (כן, קיים גם תעדוף מטעמי לאום – אך זו שאלה סבוכה יותר שמחייבת דיון מעמיק בהשוואת כלל המחויבויות למדינה של כל הפרטים בה) ומפלה לרעה את אזרחיה שתורמים את זמנם ולעתים את חייהם למענה (הערה: תשובה עלובה כמו "אבל זה מה שהצבא רוצה" אינה מקובלת, שכן אין זה כלל תפקידו של הצבא לקבוע ערכים של חלוקת הנטל בין אזרחי המדינה. יותר מכך, מאוד רצוי שהצבא לא יגלוש לתחומים לא לו, שכן בכך טמונה סכנה ענקית לדמוקרטיה הישראלית).
  • השנייה – מתייחסת  לזכות להיות מנהיג. האדרת השליט הנוכחי כרוכה בשטיפת מח שאנו חווים. ראש הממשלה דואג להפיץ ולתחזק אגדה בלתי אפשרית בדבר היותו האדם היחיד שיכול להנהיג את המדינה ולאף אחד אחר בכל מדינת ישראל אין את הכישורים הדרושים לכך. (כדאי שידע את האמרה: "בתי העלמין מלאים באנשים שלא היה להם תחליף"). אפילו בתוך מפלגתו שלו, דואג ראש הממשלה לדכא ברגל גסה כל ניסיון להתפתחות של מנהיג אלטרנטיבי. כאלו שמנסים להתרומם מעל האפרוריות המשמימה שסובבת את ראש הממשלה, הוא דואג להקפיא או לגרום לסילוקם מקרבת השלטון. מעשים אלו הם סממנים פאשיסטיים מובהקים.

לסיום, עקב גל החקיקה האנטי דמוקרטי שמקומם חלקים נכבדים מאזרחי מדינת ישראל הרשו לי לצטט מדברי חכמים ונאורים ממני. למי זה מתייחס – תחליטו לבד:

"כשכל הטיפשים לצדך, אתה יכול להיבחר לכל דבר" – מונטסקייה.

"אין עריצות איומה יותר מזו שבחסות החוק" – מונטסקייה.

"אבן שזרק טיפש אחד לבאר, אלף חכמים לא יוציאו – חז"ל.

דניאל אסא

קוראים כותבים

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St.5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: August 12, 2018

בעבר היה נהוג בעיתונות הכתובה מדור בשם "קוראים כותבים". פינה כזו, לו הייתה בעיתונות האינטרנטית הרצינית (מסוג וואלה, מעריב וYNET ) הייתה מהווה  מקום מצוין לקוראים שונים להביע בו את דעתם על עניינים שונים, באריכות קצת גדולה יותר מהשליפות מהמותן המקובלות היום.

אמנה מספר תובנות מנחות למדור שכזה:  אם כי, אין ספק שלעורכים יש את הידע והניסיון הנרחב יותר לעצב את המדור.

א. סינון מוקדם ע"י המערכת, אך ורק למניעת דברי נאצה או הסתה.

ב. אפשרות לתגובות קוראים אחרים, תחת אותן מגבלות סינון.

ג. חובת זיהוי מלאה של הכותבים ושל המגיבים. אנונימיות אסורה לחלוטין. בפרסום עצמו ירשם שם הכותב, שם משפחתו ועירו. הפרטים המלאים יישמרו במערכת.

ד. הכתיבה במדור "מכתבים למערכת"  חייבת להיות ללא תשלום, לא לכותב ולא לעיתון. פינה זו אמורה להיות במה למי שדלתות אחרות אינן נפתחות בפניו ואסור שיהיו בה פיתויים ל "כותבים מטעם".

ה. מכיוון שמדובר בעיתונות, חייבת לצערי להיות מגבלת כמות מילים, אך זו צריכה להיות סבירה עד כדי צרכי כתיבת מאמר קטן.

ו. יש לצייד את המדור ביכולות מיון שונות כמו – נושא, תאריך, שם הכותב ועוד.

 

 

 

דניאל אסא

 

תחבורה ציבורית ( + הערה לאוטונומית)

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St.5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: July 15, 2018

להלן הצעה לשינוי מבני בשליטה על התחבורה הציבורית שכוללת אוטובוסים, מוניות ומיניבוסים בקווי שירות:

ההצעה אינה חלה על רכבות שהשליטה בהן ממילא ממשלתית, ריכוזית ושווה דיון נפרד.

ההצעה אינה חלה על תחבורה פרטית כמו מוניות לפי הזמנה ושירותי הסעה פרטיים למיניהם כמו למקומות עבודה ולבתי ספר אזוריים.

 

  1. תחנות האיסוף והורדת נוסעים יהיו בבעלות, באחריות ובתחזוקה של הרשויות המקומיות למיניהן. מומלץ אף ליצור לשם תכנית זו במיוחד,רשויות תחבורה אזוריות, שיכללו בתוכן רשויות מקומיות בעלות אינטרסים משולבים (למשל גוש דן כיחידה אחת).
  2. מיקומן של תחנות האיסוף, מסלול קווי הנסיעה, תדירות יציאת כלי התחבורה מהתחנה הראשונית, טווח מותר לגודלם ותכולתם של כלי ההסעה וכן שיטת ההנעה של כלי הרכב, ייקבעו ע"י הרשות המקומית בתיאום עם משרד התחבורה על מנת להגיע ליחס אופטימלי בין צרכי הציבור, לבין עומסי התנועה הצפויים ולבין הכדאיות הכלכלית לתאגידי הנסיעה. האמור כאן מתייחס גם לנסיעות אל מחוץ לרשות המקומית הרלוונטית.

הערה: לטעמי האישי עדיפים קווים מהירים, חלקם קווי אורך וחלקם קווי רוחב (או היקפיים כמקובל בבירות אירופה), על פני קווים מפותלים וארוכים שלכאורה נועדו לספק את רצון כולם ובפועל אינם משיגים את מטרתם.

  1. התחנות יהיו פתוחות לאיסוף והורדת נוסעים לכל תאגיד שיקבל רישיון מתאים ממשרד התחבורה. סביר בהחלט שקווים מסוימים או תחנות מסוימות יהיו בשימושם של מספר תאגידים. מספרו של הקו יהיה אחיד וללא תלות במפעיל. תיאום הזמנים יהיה כמובן באחריותה של הרשות המקומית.
  2. מכירת כרטיסי נסיעה מכל הסוגים תיעשה ע"י הרשו המקומית באמצעות נהגי התאגידים ו/או קיוסקים ודומיהם (בדומה מאוד למכירת תווי חניה בעבר). התשלום לתאגידים יבוצע ע"י הרשות המקומית לפי התחייבויותיו של התאגיד, שביצוען ייבדק ויפוקח.
  3. משרד התחבורה יעניק לתאגידי נסיעה שירצו בכך רישיון מתאים, בהתבסס על קריטריונים שפורסמו מראש. למשל: כמות מינימום של כלי רכב שברשות התאגיד, גיל מקסימלי מותר לכלי רכב, החזקת קצין רכב מוסמך, יכולת תחזוקה מוכחת לכלי הרכב, קיומה של תכנית להכשרת נהגים כשיגרה ועוד, לפי קביעת משרד התחבורה מדי פעם בפעם. תוקף הרישיון יהיה לשנה אחת ויחודש לאחר בדיקה של עמידה בתנאיו.
  4. מימוש זכויותיהם של התאגידים להשתמש בתחנות האיסוף (איסוף שלא בתחנות ייאסר באופן מוחלט) יותנה בהסכם עם הרשויות המקומיות שיהיו כאמור בעלות התחנות. ההסכם יפוקח ע"י משרד התחבורה וזה יהיה רשאי כתנאי להסכמתו לדרוש גם הקצאת קווי נסיעה למקומות פחות כלכליים מבחינת תאגידי הנסיעות. לפי צרכי המדינה, ניתן יהיה גם לסבסד נסיעות אלו.

 

לסיום, אי אפשר להתעלם מהקידמה הקרבה אלינו במהירות –  כלי רכב אוטונומיים.

לדעתי יש ליצור בכבישים מסלולים מיוחדים לכלי רכב אוטונומיים (בדומה לחשמליות העירוניות הנהוגות באירופה). המסלול יהיה צבוע בצבע אחיד כלל ארצי ובמרכזו מסילת ברזל אחת (אין צורך בשתיים כמו ברכבת כי אין סכנת התהפכות, כלי הרכב נוסע על גלגליו שלו.). כמובן שיצרני הרכב יצטרכו להתאים את כלי הרכב למדיניות זו, אם ע"י מגע פיזי עם המסילה ואם ע"י מגע אלקטרוני או ויזואלי.

מדיניות זו צריכה להיות אחידה לכל מקום בו ייסעו כלי הרכב האוטונומיים, בין אם הם כלי רכב פרטיים ובין אם ציבוריים, בין אם נסיעה בעיר ובין אם מחוצה לה (כמובן למעט דרכים שאינן סלולות).

במידה וגם תחבורה ציבורית תיהפך לתחבורה אוטונומית, יש לדעתי להחיל עליה את כל הכללים שנכתבו במאמר זה, בעיקרם – שליטה של הרשויות ויצירת מסלולים ייחודיים.

 

 

דניאל אסא

הצעה לשינויים בליגת העל בכדורסל

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St.5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: May 16, 2018

הצעה לשינויים בליגת העל בכדורסל

  1. כמות הקבוצות ושיטת המשחקים
  • א. ליגת העל תהיה בת 12 קבוצות. קיימת אצלנו נטייה לשכוח שאנחנו מדינה קטנה, שכמותית אין בה מספיק שחקנים ישראלים טובים למלא סגלים של למעלה מ 12 קבוצות.

ב. בשלב הראשון ישוחקו שני מחזורי ליגה סדירה.

סה"כ 11 כפול 2 = 22 משחקים.

ג. בשלב השני ישוחקו משחקי ביניים, בשיטת הטוב משלושה משחקים.

מקום 1 נגד מקום 12. – המנצחת תיקרא א', המפסידה תיקרא ב'.

מקום 2 נגד מקום 11. – המנצחת תיקרא ג', המפסידה תיקרא ד'.

מקום 3 נגד מקום 10. – המנצחת תיקרא ה', המפסידה תיקרא ו'.

מקום 4 נגד מקום 9.  – המנצחת תיקרא ז', המפסידה תיקרא ח'.

מקום 5 נגד מקום 8.  – המנצחת תיקרא ט', המפסידה תיקרא י'.

מקום 6 נגד מקום 7.  – המנצחת תיקרא יא', המפסידה תיקרא יב'.

סה"כ עד 3 משחקים לכל קבוצה.

ד. בשלב השלישי ישחקו המנצחות במשחקי הביניים – משחקי הבית העליון, בשיטת הטוב משלושה משחקים.

קבוצה א' נגד קבוצה יא'. קבוצה ג' נגד קבוצה ט'.  קבוצה ה' נגד קבוצה ז'.

סה"כ עד 3 משחקים לכל קבוצה.

ה. בשלב הרביעי ישחקו המנצחות במשחקי הבית העליון – משחקי דירוג א', בשיטת ליגה בת שלושה סיבובים, שבסיומה ידורגו סופית שלושת המקומות הראשונים, כולל האלופה.

סה"כ 2 כפול 3 = 6 משחקים לכל קבוצה.

ו. במקביל למשחקים לפי סעיף ה לעיל, ישחקו המפסידות משחקי דירוג ב'. ליגה בת שלושה סיבובים שבסיומה ידורגו סופית המקומות 4 עד 6.

ז. במקביל למשחקים לפי סעיפים ד, ה, ו, לעיל (שלבים שלושה וארבעה של כלל הליגה) ישחקו המפסידות במשחקי הביניים (ראה סעיף ג' לעיל) – משחקי הבית התחתון, ולאחריהן באותה שיטה משחקי דירוג ג' ו ד'.  בסיום המשחקים ייקבע הדירוג הסופי של הקבוצות בליגה, כאשר האחרונה (או שתי האחרונות) היא היורדת לליגה הלאומית.

סה"כ  (ליגה סדירה + משחקי ביניים + משחקי הבתים + משחקי דירוג) עד 34 משחקים מקסימום לכל קבוצה עד לדירוגה הסופי.

כמות משחקים זו קטנה מכמות המשחקים בעונת 2017/18 ולכן הדבר יאפשר יתר גמישות בהזזת משחקים לצרכי נבחרת, או לצרכי משחקי קבוצות באירופה או לכל צורך אחר.

לפי השיטה המוצעת, כל הקבוצות בליגה משחקות מתחילתה ועד סופה. השיטה נראית לי עדיפה על השיטה הנוכחית לפיה חלק מהקבוצות מסיימות את העונה חודשים לפני סיומה המלא.

 

  2. זרים – מתאזרחים – ישראלים
  • יבוטל החוק הרוסי.
  • יותר לכל קבוצה רישום של עד שלושה זרים.
  • ייקבע, שלצורך ליגת העל בכדורסל בלבד אדם ייחשב למתאזרח אם הפך לאזרח ישראלי אחרי שמלאו לו 18 שנים, או  לחילופין שיחק בליגה ישראלית בכדורסל, כלשהי, במשך ארבע עונות רצופות לפחות.
  • יותר לכל קבוצה רישום של עד שני מתאזרחים.
  • תותר החלפה של כל/חלק מהזרים/מתאזרחים עד לסיום הליגה הסדירה בלבד. לא תותר החזרת זר/מתאזרח שהוחלף, אלא במסגרת כלל ההחלפות המותרות.
  • תותר החלפה של לא יותר משלושה ישראלים עד לסיום הליגה הסדירה בלבד. לא תותר החזרת ישראלי שהוחלף, אלא במסגרת כלל ההחלפות המותרות.
  • תבוטל ההנחיה המחייבת רישום צעירים בקבוצות הבוגרות. לדעתי מגבלה זו רק פוגעת בקידומם של הצעירים שנאלצים לצפות מהספסל במשחקים במקום לשחק ולצבור ידע וניסיון. במקביל ניתן גם לבטל את ההיתר שניתן לשחקנים צעירים לשחק בכמה קבוצות. היתר שהיה אמור לפתור בעיה שמלכתחילה לא צריכה להיות קיימת.
  • לצורך שיתוף בליגות האירופיות השונות בלבד יותר לקבוצות רישום של זרים ו/או מתאזרחים ללא הגבלה מטעם מנהלת ליגת העל בכדורסל.

 

אני רוצה לנצל הזדמנות זו שבה אני כבר כותב בענייני כדורסל ולהציע שינויים בחוקי הענישה בגין עבירות גופניות.

חוקי ענישה בגין עבירות גופניות בכדורסל

השיטה הנוכחית של ענישה בגין עבירות גופניות בכדורסל, היא לדעתי מעוותת ותומכת בתכנון של אלימות מיותרת, שאין בינה לבין חכמת משחק הכדורסל דבר ועניין. תופעות של מאמנים שמנחים את השחקנים שלהם להכות – וחזק – את שחקני היריב נפוצות מאוד בכדורסל. זה איננו ספורט עבורי. אני מציע את השינויים הבאים בקשר לעבירות הגופניות בכדורסל:

  • ביטול העבירה הבלתי ספורטיבית – כל עבירה גופנית כשמה כן היא – בלתי ספורטיבית. לדעתי יש להתייחס לכל העבירות הגופניות כבלתי ספורטיביות ומכאן הצעתי.
  • ביטול ההבחנה בין עבירות המבוצעות לאחר שכבר בוצעו חמש עבירות לבין כאלו הנעשות לפני כן. – ההבחנה מלאכותית בעיני, מיותרת ולא צודקת גם מכיוון שאינה מבחינה בין סוגי העבירות הכלולות במניין חמש העבירות ובעיקר משום שהיא הופכת למיותרת לפי הצעתי.
  • עבירה של שחקן מגן על שחקן תוקף שאינו במצב זריקה לסל או עבירה של שחקן תוקף על שחקן מגן:
  1. מצב נוכחי: הוצאת חוץ לטובת הקבוצה הנפגעת (עד למכסת חמש עבירות).
  2. הצעה: א. זריקת עונשין אחת לטובת הקבוצה הנפגעת ב. הכדור עובר לקבוצה הנפגעת להוצאת חוץ לטובתה.
  • עבירה של שחקן מגן על שחקן תוקף שמבצע ניסיון זריקה לסל לשתיים/שלוש נקודות:
  1. מצב נוכחי: שתיים/שלוש זריקות עונשין לטובת הקבוצה הנפגעת שבסיומן – א. אם הניסיון האחרון נכנס לסל, הכדור עובר לקבוצה הפוגעת. ב. אם הניסיון האחרון נכשל, זוכה בכדור הקבוצה ששחקן  שלה קלט את הכדור החוזר, ומכאן המשחק פשוט ממשיך.
  2. הצעה: א. שתיים/שלוש זריקות עונשין לטובת הקבוצה הנפגעת שבסיומן – ב. הוצאת חוץ לטובתה.

כלומר: ביטול מוחלט של נוהל העמידה מסביב לצבע על מנת לקלוט החטאת עונשין, שכן הוא מיותר ולא קשור לכדורסל בדיוק כפי שהייתה בעבר הקפיצה לכדור ביניים זכרה שלא לברכה.

  • עבירה דו צדדית:

אינני מציע שינוי מהמצב הנוכחי, לפיו למעט רישום של עבירה אישית לשחקנים הניצים אין שינוי במצב המשחק.

 

                                                                                דניאל  אסא

 

  שנה עולמית אחידה – שעון עולמי אחיד

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: April 25, 2018

שנה עולמית אחידה – שעון עולמי אחיד

 

  1. חלוקת השנה לחודשים שבועות וימים:

החלוקה המסורתית של השנה לשבועות וימים היא לדעתי סבירה לחלוטין והרגלי העבודה והמנוחה הנגזרים ממנה כמעט ואינם ניתנים לשינוי ואף אין בכך צורך לדעתי.

החלוקה הגרגוריאנית של לוח השנה לחודשים אינה נוחה אך היא ממשיכה להתקיים מכוחו של הרגל. חלוקת 365 הימים (בערך) שמהם מורכבת שנת השמש לשני עשר חודשים יוצרת בעיה של שונות באורכם של החודשים. בנוסף, החלוקה יוצרת בעיה של כמות שבועות בחודש שאינו מספר עגול ואינו אחיד בכל החודשים. לשונות הזו יש השלכות, למשל בחישובי שכר עבודה ונלוות לשכר למי שבסיס חישוב השכר שלו חודשי, למשל בחישובים של עלויות ותמחור מוצרים כאשר המידע לגבי התקורות הוא חודשי.

לכן יש ליצור חלוקה חדשה של השנה כך: השנה תחולק ל 13 חודשים בני 4 שבועות של 7 ימים. סה"כ    13 X  4 X  7 = 364 יום. על מנת להשלים "כמעט" את שנת השמש יתווסף לסוף השנה יום מיוחד. יום זה יוכרז כיום חג בינלאומי (אפשר לקרוא לו יום האו"מ U.N day – למשל). מכיוון שיום זה יהיה תמיד בצמוד לסוף השבוע ייווצר פעם בשנה סוף שבוע ארוך.

להתאמה מלאה לשנת השמש, יהיה עדיין צורך בשנים מעוברות כפי שקיימות היום בלוח הגרגוריאני. יום נוסף זה יצטרף לסוף השבוע של החודש השישי וייצור עוד סוף שבוע ארוך מדי פעם בכמה שנים. גם ליום זה שיהיה יום חג בינלאומי אפשר לתת שם (יום השלום Peace day  – למשל).

 

  1. דגשים והצעות נוספות:

א. השנה החדשה המוצעת תקל מאוד על חישובים השוואתיים חודשיים, שכן אורכם של החודשים יהיה זהה. השוואה וחישובים של שכר על בסיס יומי לעומת בסיס שבועי או חודשי תהיה צודקת ומדויקת יותר.

ב. השנה החדשה חייבת להיהפך לשנה אחידה לצורך תקשורת בינלאומית, באוויר, בים, ביבשה ובחלל. לשם כך היא צריכה להיות מאומצת כשנה האוניברסאלית ע"י האו"ם. השנה החדשה תיקרא "שנה אחידה" (ש.א) – "Unified year" (U.Y), ולוח השנה החדש יקרא "לוח השנה הבינלאומי האחיד" ויהווה מעין שפה בינלאומית אחידה בנושא זמנים.

 

ג. כל מסמך בינלאומי שנושא תאריך, יהא חייב לשאת את התאריך לפי הלוח החדש. הכיתוב המקוצר, שמכיל רק ספרות ונקודות יהיה הכיתוב האירופי, כלומר משמאל לימין – יום, חודש שנה בסדר זה.

ד. יקבע "לוגו" כקידומת לכתיבת תאריך לפי הלוח החדש. אפשר להשתמש בסמל האו"ם או בסמל האולימפיאדה.

ה. החודשים ימוספרו מ 1 עד 13 ויקראו "הראשון" ועד – "השלוש עשר" בהתאמה. אם האו"ם יעדיף לתת שמות לחודשים, שמות אלו ייגזרו ממאפיינים ייחודיים לקוחים מכל שבע היבשות (אסיה, אירופה, אפריקה, צפון אמריקה, דרום אמריקה ואוסטרליה, סה"כ 6 יבשות מאוכלסות). שני מאפיינים לכל יבשת מאוכלסת והחודש השלוש עשר למאפיין ייחודי של אנטארקטיקה.

ו. ניתן למספר גם את השבועות, הן ביחס לחודש והן ביחס לשנה, אך זאת יותר לצרכים מדעיים וחישוביים מאשר לצרכי היום יום.

ז. היום ביחס לחודש ימשיך להיקרא – אחד, שניים ……. ועד וכולל עשרים ושמונה.

ח. ששת הימים הראשונים של השבוע יקראו לפי מאפיין בולט (אחר מזה ששימש לשמות החודשים) של שש היבשות המאוכלסות. למשל: הרים או רכסי הרים משמעותיים – הימליה (או אוורסט), קילימנג'ארו, אלפים (או מון בלאן). היום האחרון בשבוע יקרא "יום המנוחה" או באנגלית Rest day (באנגלית זה גם יוצא יום השארית וזה משחק מלים נחמד).

ט. בעיה קשה היא שאלת ספירת השנים. הדומיננטיות של הספירה לפי הלוח הגרגוריאני היא כה חזקה שניתן פשוט להמשיך את מניין השנים לפי לוח זה. אם כי לדעתי ניתן להתחיל ספירה חדשה מאפס, שאינה קשורה לדת כלשהי.

י. שנה זו לא אמורה להחליף מנהגים ולוחות מקומיים. רשאים כל מדינה, לאום או דת לקבוע את חגיהם לפי לוח השנה העתיק המקובל עליהם, אך למרות זאת, מומלץ שהם יקבעו את חגיהם בהתאמה ללוח השנה החדש.

 

  1. חלוקת היממה לשעות דקות ושניות – בסיס עשרוני:

אני מציע לשנות את החלוקה הנוכחית של היממה לשעות, דקות ושניות. החלופה מבטלת סופית את הבסיס הבבלי ועוברת לבסיס עשרוני כפי שמערכות המדידה המרחביות עשו מזמן.

החלוקה החדשה של היממה תהיה ל – 100 (מאה) שעות.

גם הדקה החדשה וגם השנייה החדשה יהיו קצרות יותר מהנוכחיות. השעה החדשה תחולק ל – 100 דקות חדשות והדקה החדשה ל – 100 שניות חדשות.

כמובן שרצוי לתת למושגים החדשים גם שמות חדשים במקום לקרוא לזמן מסוג אחד ישן ולשני חדש, שכן לא ניתן להדפיס מחדש את כל הספרים שיצאו בעבר.

למשל: שעה חדשה (מאית מהיממה) – מאייה, ברבים – מאיות.

דקה חדשה – ( אלפית מהיממה) – אלפייה,   ברבים – אלפיות.

שנייה חדשה – (החלק הרבבה מהיממה) – רבבה,  ברבים – רבביות.

 

השעון הישן נראה כך (שני שעונים לכל היממה):

מסביב לשעון מסומנים 12 סימנים שמייצגים 1 שעה לכל סימן.

השעון החדש יראה כך (שעון אחד לכל היממה) :

מסביב לשעון מסומנים 20 סימנים שמייצגים 5 מאיות לכל סימן.

לסיכום: אין ספק בלבי שאף אחד מהרעיונות שהצעתי במאמר זה לא עומד להתקבל כמות שהיא, אם בכלל. אסתפק בכך שיתעורר דיון כלשהו בנושא מיון מחדש של הזמן.

דניאל אסא

 

Global unified Year – Global unified Clock

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: April 25, 2018

 Global unified Year – Global unified Clock

    1. Dividing the year into months, weeks and days:

The traditional division of the year into weeks and days is reasonable in my opinion, and work habits which are derived from it almost cannot be changed and need not be changed in my opinion.

The division of the Gregorian calendar into months is not convenient, but it continues to exist as a force of habit. The division into 365 days (approx.) which exist during a sun's year into twelve months creates a problem of different lengths of the months. In addition, the division creates a problem of a number of weeks in a month which is not a round number and not equal in all months. This difference has consequences, for example in calculations of salaries and related wages to those who have a monthly salary calculation base, or for example in calculations of costs and pricing of products when the data about the overhead is monthly.

Therefore, a new division of the year is needed: the year will be divided into 13 months of 4 weeks of 7 days, total 13 X 4 X 7 = 364 days. One special day will be added at the end of the year, to "almost" complete the Sun's year. This day will be announced as an international holiday (can be named a U. N Day – for example). Because this day is always adjacent to the weekend, a long weekend will be created once a year.

Full adjustment to the Sun's year, will still requires leap years as we have today in the Gregorian calendar. This added day will join the weekend of the sixth month and will create another long weekend every few years. This day also, which will be an international holiday, can be named (Peace Day – for example).

  1. Emphasis and suggestions:

A. The new year suggested will simplify monthly comparative calculations, since the length of the months will be the same. Comparison and calculations of salaries on a daily basis as opposed to monthly or weekly basis will be more accurate and just.

B. The new year must become a unified year for international communication in air, land, sea and space. Therefore it should be adopted as a universal year by the U.N. The new year will be named – "Unified year"(U. Y) and the new calendar will be called "The Unified International Calendar" and will form a kind of universal language on time issues.

C. Any international document bearing a date will have to bear the date according to the new calendar. The abbreviated caption that contains only digits and dots will be the European caption, i.e. from left to right – day, month, and year.

D. A "logo" as a prefix for the new calendar date will be determined. The symbol of the U.N or the symbol of the Olympics can be used.

E. The months will be numbered from 1to13, to-read "first" to" thirteen" respectively. If the United Nations would prefer to give names to months, these names will be derived from unique characteristics from all seven continents (Asia, Europe, Africa, North America, South America, Australia, total 6 populated continents), two characteristics for each continent, and thirteenth for a unique characteristic of Antarctica.

F. Weeks too can be numbered, both in relation to the month and in relation to the year, but more so for scientific and computational needs than everyday needs.

G. The day in relation to the month will continue to be called, one, two….. to and including twenty-eight.

H. The first six days of the week will be named after a prominent feature (other than those used for names of months) of the six populated continents. For example, mountains or significant mountain ridges – Himalayan (or Mount Everest), Kilimanjaro, Alps (or Mont Blanc).The last day of the week will be named "Rest Day" (meaning also the remaining day, which is nice play of words).

I. A difficult problem is the question of counting the years. The dominance of the counting according to the Gregorian calendar is so strong that we can simply carry on counting the years continuously. Although I think we can start a new count from scratch which is not related to any religion.

J. This new year is not supposed to change local calendars and customs. Each country, nationality and religion is allowed to determine the holidays according to their ancient calendar, nevertheless it is recommended that they determine their holidays respectively to the new calendar.

  1. Dividing the day into hours minutes and seconds – Decimal base:

I suggest changing the current division of the day into hours, minutes, and seconds. The suggestion finally eliminates the Babylonian base and switches to the Decimal base as space measurement system have done a long time ago.

The new division of the day will be to 100 (one hundred) hours.

Both the new minute and the new second will be shorter than the current ones. The new hour will be divided into 100 new minutes and the new minute will be divided into 100 new seconds.

Of course it is recommended to give the new concepts new names instead of calling one "new time" and the other "old time", since it is not possible to reprint all the books that were published in the past.

For example:  New hour (1/100 of a day) – Hundredth, in plural – Hundredths

New minute (1/1,000 of a day) – Thousandth, in plural – Thousandths

New second (1/10,000 of a day) – Tenthousandth, in plural – Tenthousandths

  1. The Old clock looks like this (two clocks per day) :

12 marks around the clock.

Each mark represents 1 hour or 5 minutes.

    2. The New clock will look like this (one clock per day) :

20 marks around the clock.

Each mark represents 5 Hundredth.

To summarize: there is no doubt in my mind that none of the ideas that I suggested in this article will be accepted as is, if at all. It will be more than enough for me if any discussion on the subject of re-sorting the time will begin.

Daniel Assa

 

 

איחוד ימי זיכרון – קביעת מועדים וטקסים

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: April 1, 2018

אינני הראשון, ומן הסתם גם לא האחרון, להציע איחוד של ימי זיכרון. לאור הזילות ההולכת ומתגברת של יחסם של רבים לימי הזיכרון, ובראייה ארוכת טווח לפיה הכאב האישי והכאב הלאומי הולכים וקהים עם חלוף הזמן, אני מוצא לנכון להעלות נושא זה שוב. בכל מקום שאתייחס בהמשך לנושאי תפקיד בלשון זכר כוונתי כמובן גם לנושאות תפקיד בלשון נקבה.

  1. יש לדעתי לאחד את ימי הזיכרון הממלכתיים לנשיאי ישראל ולקבוע אותם לפי יום פטירתו של הנשיא הראשון – חיים ויצמן. – נוכח ונושא דברים קצרים בטקס זה נשיא המדינה המכהן.
  2. יש לדעתי לאחד את ימי הזיכרון הממלכתיים לראשי הממשלה בישראל ולקבוע אותם לפי יום פטירתו של ראש הממשלה הראשון – דוד בן גוריון. גם יום הזיכרון להירצחו של יצחק רבין יאוחד ליום זה. – נוכח ונושא דברים קצרים בטקס זה ראש הממשלה המכהן.
  3. יאוחדו ימי הזיכרון הנפרדים לשואה ולחללי מערכות ישראל. יום זה יקרא "יום הזיכרון הכללי – לשואה ולגבורה, לתקומה ולחללי מערכות ישראל, לחללי הפרעות ופעולות האיבה". עם חלוף הזמן הוא יקרא בקיצור – "יום הזיכרון הכללי" אך לא תיפגע החלוקה לשלושה טקסים נפרדים כפי שיוצע בהמשך.

בנושא "יום הזיכרון הכללי" וטקס יום העצמאות ברצוני להרחיב מעט.

כבר כעת, כאשר אנו שרויים עדיין במלחמת קיום רבת נפגעים, ניכרת לצערי ההפרדה וההבחנה בין נושאי הכאב הישיר לבין מי שאין לו נגיעה אישית בשכול. מן הצד האחד אלו אבלים, כל אחד ביום אחר, ומן הצד השני אחרים חוגגים, בעיקר במסעי קניות המוניים. קיים לדעתי חשש כבד, שברבות הימים ובהיעלם תחושת ההיכרות האישית עם הנספים, תפוג עצמתם של ימים אלו. לדעתי, רק איחודם של ימי הזיכרון יביא להעצמת הזיכרון שמירת צביונו. יום זיכרון כללי מאוחד יהווה לדעתי מרכיב חשוב ביכולתנו לשמור על הזדהות האומה עם בניה שנפלו ונרצחו במהלך ההיסטוריה בדרך לתקומתה וקיומה. בימי זיכרון מן העבר נתקלנו בתופעות ממש מבישות שקשה לי ואיני רוצה להעלותן על הכתב, רק אציין שלדעתי הצביון שנעניק ליום הזיכרון צריך שיגרום לכיבוד זכרם של אלו ששילמו בחייהם למען תקומת העם בארצו.

יום הזיכרון הכללי, צריך שידגיש את רצף המאבק של עם ישראל על קיומו. כמו כן יובהר המכנה המשותף לנופלים במהלך בניית הארץ לפני הקמתה, לנרצחים בפרעות, לנרצחים בתקופת השואה, לנופלים במאבק הגבורה בגטאות, לחללי כוחות הביטחון שפעלו לפני ולאחר הקמת המדינה למען קיומה, ולחללי פעולות האיבה והטרור. התכנים ליום זה יקבעו במשותף ע"י נציגי הכנסת, הממשלה, כוחות הביטחון, הממסד הדתי והארגונים החשובים (מסוג "יד לבנים" וכדומה). למרות שאינו יום דתי, במובן זה שאינו נגזר מן התנ"ך ואין בו קדושה במובנה הדתי, יש לשוות לו מידה רבה של ממלכתיות ואף דתיות. הרבנים המובילים ישותפו בקביעת דמותו של היום והם אף יקראו לכתוב תפילות מיוחדות ליום זה.

יש לדעתי לקבוע בחוק, לא רק בנוהל, את הטקסים הרשמיים מטעם מדינת ישראל שיתקיימו ביום העצמאות וביום הזיכרון הכללי. כמו כן ייקבעו באותו חוק האישים שיעמדו בראש הטקסים השונים, שייצגו את הרשויות המרכזיות עליהן בנויה הדמוקרטיה הישראלית וגם את המוסדות המרכזיים בהווייתנו.

הצעתי היא זו:

  1. טקס יום העצמאות: כמקובל כיום יושב ראש הכנסת – האישיות שמייצגת את הרשות המחוקקת, היא הריבון מטעם העם.
  2. טקסי יום הזיכרון הכללי:

א. טקס הזיכרון לשואה ולגבורה: נשיא המדינה – האישיות שמייצגת את המוסד הא­-פוליטי שמטרתו קירוב לבבות ואיחוד העם. לטקס זה יתלוו הרבנים הראשיים לישראל שמייצגים את עובדת היותנו מדינה יהודית בנוסף להיותנו מדינה דמוקרטית.

ב. טקס הזיכרון לחללי מערכות ישראל: ראש/ת הממשלה – האישיות שמייצגת את הרשות המבצעת וממונה על המוסד והשב"כ. לטקס זה יתלווה שר הביטחון, הממונה הישיר על צ.ה.ל.

ג. טקס הזיכרון לחללי הפרעות ופעולות האיבה: נשיא בית המשפט העליון – האישיות שמייצגת את הרשות השופטת. לטקס זה יתלווה השר לביטחון פנים, הממונה הישיר על משטרת ישראל.

לדעתי, יום הזיכרון הכללי צריך לחול תמיד בשבוע שלפני השבוע בו חל יום העצמאות, ויהיה יום שבתון מוחלט, כולל סגירת כל הפעילות של כל העסקים מכל סוג ומין, כולל סגירת כל הפעילות של המדינה ורשויותיה ולמעט סגירת מערכת החינוך והתחבורה הציבורית.

יום הזיכרון יוגדר כחל מיום א' בשעה 06.00 עד 06.00 למחרת – יום ב'. לפי היהדות יש כאן אמנם גלישה של היממה לשני חלקי ימים, אך לדעתי חשוב הדבר על מנת שלא ליצור יום אבל שמתחיל במוצ"ש או, אם יוזז יום הזיכרון קדימה, לגרום לקטיעה מיותרת של רצף ימי עבודה ע"י יצירה בפועל של יום שבתון נוסף שקודם ליום הזיכרון עצמו.

במערכת החינוך, יוקדש יום א' במלואו ללימוד התכנים הקשורים ליום זה ולטכסי זיכרון.

טכסי הזיכרון ממלכתיים יערכו במשך היום שלא כמו טקס יום העצמאות שיערך בערב החג.