DANIEL ASSA
Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St.5330801
Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com Cell. 972-52-6553999
Fax. 972 -3- 9628663
Israel. Givatayim: December 8, 2018
שינויים מוצעים במערכת החינוך
מוצעת כאן חלוקה של בתי ספר בגילאים של טרום אקדמיה לשתי שכבות בלבד, (כלומר ביטול חטיבות הביניים). לכאורה חלוקה שרירותית אך היא תואמת את דעתי לגבי המבנה הרצוי למוסדות החינוך. לדעתי יש למנוע עד כמה שאפשר, בזבוז של חודשי לימוד שמטרתם "השוואת רמת התלמידים" ולצמצם למינימום את הזמן המוקדש למסיבות סיום. העיקרון לפיו המחנכים של ילדנו יהיו בוגרי אקדמיה, הוא החשוב.
לבד מן הפתיח, אתייחס כאן לשלושה היבטים בלבד הקשורים לתפקודה של מערכת החינוך בישראל. נושא החינוך רחב מאוד וכל ניסיון להקיף את מלוא המורכבות שלו נידון מראש לכישלון ולכן אסתפק בזאת כאן.
מורים
- חובה!! לדעתי לשאוף ( גם אם התהליך יארך שנים רבות) לעבור למערכת חינוך שבה כל המורים בעלי תואר אקדמי. יש לקבוע לדעתי שני רבדים של הסמכת מורים ושני רבדים של הסמכת מנהלים:
א. מורים לבי"ס יסודי (א'-ו') – לפחות בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר.
ב. מורים לבי"ס תיכון (ז'-י"ב) – לפחות בעלי תואר שני ממוסד אקדמי מוכר.
ג. מנהלי בי"ס יסודי (א'-ו') – רצוי בעלי תואר שלישי או לחילופין תואר שני בתוספת של השתלמויות ייחודיות.
ד. מנהלי בי"ס תיכון (ז'-י"ב) – חובה בעלי תואר שלישי בתוספת של השתלמויות ייחודיות.
- יבוטלו הסמינריונים למורים ותבוטל "תעודת הוראה". לצערי רמת המקצועית של מוסדות אלו כל כך נמוכה עד שאינה ניתנת למעשה לתיקון.
- ללימודים אקדמיים בכל המקצועות תיווסף חובה של לימודי הוראה. כמובן שמהלך כזה מחייב תיאום בין משרד החינוך לבין המוסדות האקדמיים בקשר להיקף שעות לימודי פדגוגיה בכל תואר וכן בקשר לתכנים של לימודי ההוראה ולימודי ההשתלמויות הייחודיות.
תהליך המעבר לשיטה המוצעת מצריך תוכנית פעולה ויעדים שייקבעו מראש בביצוע ופיקוח של משרד החינוך.
לדעתי, כפי שהוכח במדינות מתקדמות אחרות, עדיף למערכת החינוך שתהיה בה העדפה של מורים טובים בכמות קטנה יחסית מאשר העדפת כיתות קטנות אך בהכרח עם יותר מורים פחות טובים.
למותר לציין שפעולות אלו ייגרמו לשיפור ניכר במעמדם ובשכרם של המורים.
לימודי חובה
העיקרון: לימודי ליב"ה או ליבה או כל שם אחר שיינתן להם, צריכים להיות "תנאי הכרחי שאינו נתון לפשרה" למתן תמיכה, מימון והכרה של המדינה על שלוחותיה במוסדות חינוכיים המיועדים לתלמידים בשנתונים של כיתות א' עד י"ב. היוצאים מן הכלל היחידים, ואלו ייקבעו בחוק, יהיו מוסדות ללימודים מיוחדים של בעלי מוגבלויות. לגביהם ייקבעו כללים מיוחדים ע"י אנשי מקצוע ממשרד החינוך. אם לא הייתי מספיק ברור אדגיש שוב: על מדינת ישראל ועל שלוחותיה (עיריות, מועצות וכו') ייאסר לממן בכל דרך שהיא מוסדות חינוך לתלמידים בגילאים שבין כיתה א' לכיתה י"ב, שאינם עומדים בדרישות ללימודי חובה כפי שיפורטו להלן. כמו כן ייאסר על מוסדות הנתמכים ע"י המדינה, להכיר בתעודות של בוגרי בתי ספר אלו כבוגרי בי"ס יסודי או בי"ס תיכון לפי העניין לצורך קבלה ללימודי המשך, או קבלה לעבודה. כמו כן לא יוכרו הציונים בתעודות של בתי ספר אלו כבסיס לקבלת תעודת בגרות, על כל המשתמע מכך.
הרשימה להלן משקפת את דעתי האישית, סביר שייתכנו דעות אחרות ולכן משרד החינוך ייקבע את הרשימה הסופית. בכוונה, לא ירדתי לעומק ההפרדה של חלוקת מקצועות החובה לפי שנתוני לימוד וגם לא לשאלה הכמותית של שעות לימוד ומשקלו של כל מקצוע חובה בנפרד לעניין "יחידות לימוד" וכדומה. רק אם תתקבל דעתי בעניין העקרונות החלים על מערכת החינוך הטרום אקדמי , יהיה מקום להיכנס לפרטים חסרים אלו וכמובן גם לקביעת תכני הלימוד:
- לשון עברית – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
- לשון מגזרית – חובה כאשר בית הספר מיועד למיעוט מגזרי (ערבית, יידיש, שפות אחרות).
- אנגלית – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
- ספרות ושירה – כללית עולמית חובה לכולם וכן מגזרית לפי חלוקה לעמים ולתת זרמים בכל עם.
- היסטוריה – כללית עולמית חובה לכולם וכן מגזרית לפי חלוקה לעמים ולתת זרמים בכל עם.
- אזרחות ודמוקרטיה – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
- מתמטיקה – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
- מדעים – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. הבחירה אילו מדעים יילמדו תהיה רשות.
- כלכלה – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
- נהיגה – לפחות לימודי התיאוריה לכלי רכב דו גלגליים ומעלה יהיו מקצוע חובה.
- חינוך גופני – חובה בכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל.
לא שכחתי את לימודי הדת – לדעתי אין טעם לכפות לימודי דת כמקצוע לימוד חובה, כל בית ספר שמשתייך לזרם דתי כלשהו יהיה רשאי לקבוע לעצמו את לימודי הדת שלו ואת היקפם.
הייתי מוסיף כחובה גם הכשרה מוזיקלית בסיסית, אך נראה שההתנגדות לכך תהיה רבה.
שעות וימי לימוד
- המשק העולמי בכלל והמשק הלאומי בפרט נוטים לעבור לשבוע עבודה מקוצר בימים, תוך מתן פיצוי חלקי למשק בגידול בשעות העבודה היומיות. הליך זה נובע בעיקרו משיפור טכנולוגי והתמקצעות שמגבירים את הפריון וכן מנטייתה של חברת השפע לדרוש יותר פנאי על חשבון עבודה. אין כל סיבה לכך שמערכת החינוך לא תשתלב במגמה הכללית. יש לעבור לדעתי לשבוע לימודים של חמישה ימים (א-ה) וליום לימודים ארוך (כולל ארוחת צהריים וזמן להכנת שיעורים במסגרת בית הספר). קצרה היריעה מלמנות את כל היתרונות שיהיו למהלך זה. דוגמאות: לתלמידים תהיה מסגרת מסודרת למרבית שעות היום וגם שחרור ממטלות בערב. ההורים יתפנו ליותר שעות עבודה בימים רגילים וליותר פנאי עם ילדיהם בסופי שבוע. למורים יהיו יותר שעות בבית הספר לטפל בדברים שאינם שעת לימוד (למשל: בדיקת בחינות) ויותר פנאי למשפחתם בסופי שבוע. המשק כולו ייהנה מהטבה חברתית שמתבטאת בין היתר בשוויון בתזונת הילדים, שוויון הזדמנויות חינוכיות ועוד הרבה יתרונות.
- בעידן שבו בתי הספר ממוזגים כולם (ואם טעיתי אז נא למזג בדחיפות) אין סיבה שלא ללמוד בקיץ. בשל חגי ישראל החלים בחודש תשרי לא ניתן ללמוד בצורה מסודרת ויעילה בחודש זה. פתיחה יעילה של שנת הלימודים תלויה בלוח השנה העברי ולכן פתיחת שנת הלימודים במדינת ישראל לפי הלוח הגרגוריאני אינה סבירה. אני מציע לכן לפתוח את שנת הלימודים בא' בחשוון ולסיימה בל' באב. חודשי החופשה הגדולה יחפפו את ימי החופשות של כלל המשק בחגים וגם יחפפו לרוב את חודש אוגוסט הלועזי כמקובל באירופה ואמריקה הצפונית.
דניאל אסא
דניאל אסא - מאמרים ודעות 