DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: April 25, 2018

שנה עולמית אחידה – שעון עולמי אחיד

 

1. חלוקת השנה לחודשים שבועות וימים:

החלוקה המסורתית של השנה לשבועות וימים היא לדעתי סבירה לחלוטין והרגלי העבודה והמנוחה הנגזרים ממנה כמעט ואינם ניתנים לשינוי ואף אין בכך צורך לדעתי.

החלוקה הגרגוריאנית של לוח השנה לחודשים אינה נוחה אך היא ממשיכה להתקיים מכוחו של הרגל. חלוקת 365 הימים (בערך) שמהם מורכבת שנת השמש לשני עשר חודשים יוצרת בעיה של שונות באורכם של החודשים. בנוסף, החלוקה יוצרת בעיה של כמות שבועות בחודש שאינו מספר עגול ואינו אחיד בכל החודשים. לשונות הזו יש השלכות, למשל בחישובי שכר עבודה ונלוות לשכר למי שבסיס חישוב השכר שלו חודשי, למשל בחישובים של עלויות ותמחור מוצרים כאשר המידע לגבי התקורות הוא חודשי.

לכן יש ליצור חלוקה חדשה של השנה כך: השנה תחולק ל 13 חודשים בני 4 שבועות של 7 ימים. סה"כ    13 X  4 X  7 = 364 יום. על מנת להשלים "כמעט" את שנת השמש יתווסף לסוף השנה יום מיוחד. יום זה יוכרז כיום חג בינלאומי (אפשר לקרוא לו יום האו"מ U.N day – למשל). מכיוון שיום זה יהיה תמיד בצמוד לסוף השבוע ייווצר פעם בשנה סוף שבוע ארוך.

להתאמה מלאה לשנת השמש, יהיה עדיין צורך בשנים מעוברות כפי שקיימות היום בלוח הגרגוריאני. יום נוסף זה יצטרף לסוף השבוע של החודש השישי וייצור עוד סוף שבוע ארוך מדי פעם בכמה שנים. גם ליום זה שיהיה יום חג בינלאומי אפשר לתת שם (יום השלום Peace day  – למשל).

 

2. דגשים והצעות נוספות:

א. השנה החדשה המוצעת תקל מאוד על חישובים השוואתיים חודשיים, שכן אורכם של החודשים יהיה זהה. השוואה וחישובים של שכר על בסיס יומי לעומת בסיס שבועי או חודשי תהיה צודקת ומדויקת יותר.

ב. השנה החדשה חייבת להיהפך לשנה אחידה לצורך תקשורת בינלאומית, באוויר, בים, ביבשה ובחלל. לשם כך היא צריכה להיות מאומצת כשנה האוניברסאלית ע"י האו"ם. השנה החדשה תיקרא "שנה אחידה" (ש.א) – "Unified year" (U.Y), ולוח השנה החדש יקרא "לוח השנה הבינלאומי האחיד" ויהווה מעין שפה בינלאומית אחידה בנושא זמנים.

 

ג. כל מסמך בינלאומי שנושא תאריך, יהא חייב לשאת את התאריך לפי הלוח החדש. הכיתוב המקוצר, שמכיל רק ספרות ונקודות יהיה הכיתוב האירופי, כלומר משמאל לימין – יום, חודש שנה בסדר זה.

ד. יקבע "לוגו" כקידומת לכתיבת תאריך לפי הלוח החדש. אפשר להשתמש בסמל האו"ם או בסמל האולימפיאדה.

ה. החודשים ימוספרו מ 1 עד 13 ויקראו "הראשון" ועד – "השלוש עשר" בהתאמה. אם האו"ם יעדיף לתת שמות לחודשים, שמות אלו ייגזרו ממאפיינים ייחודיים לקוחים מכל שבע היבשות (אסיה, אירופה, אפריקה, צפון אמריקה, דרום אמריקה ואוסטרליה, סה"כ 6 יבשות מאוכלסות). שני מאפיינים לכל יבשת מאוכלסת והחודש השלוש עשר למאפיין ייחודי של אנטארקטיקה.

ו. ניתן למספר גם את השבועות, הן ביחס לחודש והן ביחס לשנה, אך זאת יותר לצרכים מדעיים וחישוביים מאשר לצרכי היום יום.

ז. היום ביחס לחודש ימשיך להיקרא – אחד, שניים ……. ועד וכולל עשרים ושמונה.

ח. ששת הימים הראשונים של השבוע יקראו לפי מאפיין בולט (אחר מזה ששימש לשמות החודשים) של שש היבשות המאוכלסות. למשל: הרים או רכסי הרים משמעותיים – הימליה (או אוורסט), קילימנג'ארו, אלפים (או מון בלאן). היום האחרון בשבוע יקרא "יום המנוחה" או באנגלית Rest day (באנגלית זה גם יוצא יום השארית וזה משחק מלים נחמד).

ט. בעיה קשה היא שאלת ספירת השנים. הדומיננטיות של הספירה לפי הלוח הגרגוריאני היא כה חזקה שניתן פשוט להמשיך את מניין השנים לפי לוח זה. אם כי לדעתי ניתן להתחיל ספירה חדשה מאפס, שאינה קשורה לדת כלשהי.

י. שנה זו לא אמורה להחליף מנהגים ולוחות מקומיים. רשאים כל מדינה, לאום או דת לקבוע את חגיהם לפי לוח השנה העתיק המקובל עליהם, אך למרות זאת, מומלץ שהם יקבעו את חגיהם בהתאמה ללוח השנה החדש.

 

3. חלוקת היממה לשעות דקות ושניות – בסיס עשרוני:

אני מציע לשנות את החלוקה הנוכחית של היממה לשעות, דקות ושניות. החלופה מבטלת סופית את הבסיס הבבלי ועוברת לבסיס עשרוני כפי שמערכות המדידה המרחביות עשו מזמן.

החלוקה החדשה של היממה תהיה ל – 100 (מאה) שעות.

גם הדקה החדשה וגם השנייה החדשה יהיו קצרות יותר מהנוכחיות. השעה החדשה תחולק ל – 100 דקות חדשות והדקה החדשה ל – 100 שניות חדשות.

כמובן שרצוי לתת למושגים החדשים גם שמות חדשים במקום לקרוא לזמן מסוג אחד ישן ולשני חדש, שכן לא ניתן להדפיס מחדש את כל הספרים שיצאו בעבר.

למשל: שעה חדשה (מאית מהיממה) – מאייה, ברבים – מאיות.

דקה חדשה – ( אלפית מהיממה) – אלפייה,   ברבים – אלפיות.

שנייה חדשה – (החלק הרבבה מהיממה) – רבבה,  ברבים – רבביות.

 

השעון הישן נראה כך (שני שעונים לכל היממה):

מסביב לשעון מסומנים 12 סימנים שמייצגים 1 שעה לכל סימן.

השעון החדש יראה כך (שעון אחד לכל היממה) :

מסביב לשעון מסומנים 20 סימנים שמייצגים 5 מאיות לכל סימן.

לסיכום: אין ספק בלבי שאף אחד מהרעיונות שהצעתי במאמר זה לא עומד להתקבל כמות שהיא, אם בכלל. אסתפק בכך שיתעורר דיון כלשהו בנושא מיון מחדש של הזמן.

דניאל אסא

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: April 25, 2018

 Global unified Year – Global unified Clock

    1. Dividing the year into months, weeks and days:

The traditional division of the year into weeks and days is reasonable in my opinion, and work habits which are derived from it almost cannot be changed and need not be changed in my opinion.

The division of the Gregorian calendar into months is not convenient, but it continues to exist as a force of habit. The division into 365 days (approx.) which exist during a sun's year into twelve months creates a problem of different lengths of the months. In addition, the division creates a problem of a number of weeks in a month which is not a round number and not equal in all months. This difference has consequences, for example in calculations of salaries and related wages to those who have a monthly salary calculation base, or for example in calculations of costs and pricing of products when the data about the overhead is monthly.

Therefore, a new division of the year is needed: the year will be divided into 13 months of 4 weeks of 7 days, total 13 X 4 X 7 = 364 days. One special day will be added at the end of the year, to "almost" complete the Sun's year. This day will be announced as an international holiday (can be named a U. N Day – for example). Because this day is always adjacent to the weekend, a long weekend will be created once a year.

Full adjustment to the Sun's year, will still requires leap years as we have today in the Gregorian calendar. This added day will join the weekend of the sixth month and will create another long weekend every few years. This day also, which will be an international holiday, can be named (Peace Day – for example).

2. Emphasis and suggestions:

A. The new year suggested will simplify monthly comparative calculations, since the length of the months will be the same. Comparison and calculations of salaries on a daily basis as opposed to monthly or weekly basis will be more accurate and just.

B. The new year must become a unified year for international communication in air, land, sea and space. Therefore it should be adopted as a universal year by the U.N. The new year will be named – "Unified year"(U. Y) and the new calendar will be called "The Unified International Calendar" and will form a kind of universal language on time issues.

C. Any international document bearing a date will have to bear the date according to the new calendar. The abbreviated caption that contains only digits and dots will be the European caption, i.e. from left to right – day, month, and year.

D. A "logo" as a prefix for the new calendar date will be determined. The symbol of the U.N or the symbol of the Olympics can be used.

E. The months will be numbered from 1to13, to-read "first" to" thirteen" respectively. If the United Nations would prefer to give names to months, these names will be derived from unique characteristics from all seven continents (Asia, Europe, Africa, North America, South America, Australia, total 6 populated continents), two characteristics for each continent, and thirteenth for a unique characteristic of Antarctica.

F. Weeks too can be numbered, both in relation to the month and in relation to the year, but more so for scientific and computational needs than everyday needs.

G. The day in relation to the month will continue to be called, one, two….. to and including twenty-eight.

H. The first six days of the week will be named after a prominent feature (other than those used for names of months) of the six populated continents. For example, mountains or significant mountain ridges – Himalayan (or Mount Everest), Kilimanjaro, Alps (or Mont Blanc).The last day of the week will be named "Rest Day" (meaning also the remaining day, which is nice play of words).

I. A difficult problem is the question of counting the years. The dominance of the counting according to the Gregorian calendar is so strong that we can simply carry on counting the years continuously. Although I think we can start a new count from scratch which is not related to any religion.

J. This new year is not supposed to change local calendars and customs. Each country, nationality and religion is allowed to determine the holidays according to their ancient calendar, nevertheless it is recommended that they determine their holidays respectively to the new calendar.

3. Dividing the day into hours minutes and seconds – Decimal base:

I suggest changing the current division of the day into hours, minutes, and seconds. The suggestion finally eliminates the Babylonian base and switches to the Decimal base as space measurement system have done a long time ago.

The new division of the day will be to 100 (one hundred) hours.

Both the new minute and the new second will be shorter than the current ones. The new hour will be divided into 100 new minutes and the new minute will be divided into 100 new seconds.

Of course it is recommended to give the new concepts new names instead of calling one "new time" and the other "old time", since it is not possible to reprint all the books that were published in the past.

For example:  New hour (1/100 of a day) – Hundredth, in plural – Hundredths

New minute (1/1,000 of a day) – Thousandth, in plural – Thousandths

New second (1/10,000 of a day) – Tenthousandth, in plural – Tenthousandths

1. The Old clock looks like this (two clocks per day) :

12 marks around the clock.

Each mark represents 1 hour or 5 minutes.

    2. The New clock will look like this (one clock per day) :

20 marks around the clock.

Each mark represents 5 Hundredth.

To summarize: there is no doubt in my mind that none of the ideas that I suggested in this article will be accepted as is, if at all. It will be more than enough for me if any discussion on the subject of re-sorting the time will begin.

Daniel Assa

 

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: April 1, 2018

אינני הראשון, ומן הסתם גם לא האחרון, להציע איחוד של ימי זיכרון. לאור הזילות ההולכת ומתגברת של יחסם של רבים לימי הזיכרון, ובראייה ארוכת טווח לפיה הכאב האישי והכאב הלאומי הולכים וקהים עם חלוף הזמן, אני מוצא לנכון להעלות נושא זה שוב. בכל מקום שאתייחס בהמשך לנושאי תפקיד בלשון זכר כוונתי כמובן גם לנושאות תפקיד בלשון נקבה.

1. יש לדעתי לאחד את ימי הזיכרון הממלכתיים לנשיאי ישראל ולקבוע אותם לפי יום פטירתו של הנשיא הראשון – חיים ויצמן. – נוכח ונושא דברים קצרים בטקס זה נשיא המדינה המכהן.
2. יש לדעתי לאחד את ימי הזיכרון הממלכתיים לראשי הממשלה בישראל ולקבוע אותם לפי יום פטירתו של ראש הממשלה הראשון – דוד בן גוריון. גם יום הזיכרון להירצחו של יצחק רבין יאוחד ליום זה. – נוכח ונושא דברים קצרים בטקס זה ראש הממשלה המכהן.
3. יאוחדו ימי הזיכרון הנפרדים לשואה ולחללי מערכות ישראל. יום זה יקרא "יום הזיכרון הכללי – לשואה ולגבורה, לתקומה ולחללי מערכות ישראל, לחללי הפרעות ופעולות האיבה". עם חלוף הזמן הוא יקרא בקיצור – "יום הזיכרון הכללי" אך לא תיפגע החלוקה לשלושה טקסים נפרדים כפי שיוצע בהמשך.

בנושא "יום הזיכרון הכללי" וטקס יום העצמאות ברצוני להרחיב מעט.

כבר כעת, כאשר אנו שרויים עדיין במלחמת קיום רבת נפגעים, ניכרת לצערי ההפרדה וההבחנה בין נושאי הכאב הישיר לבין מי שאין לו נגיעה אישית בשכול. מן הצד האחד אלו אבלים, כל אחד ביום אחר, ומן הצד השני אחרים חוגגים, בעיקר במסעי קניות המוניים. קיים לדעתי חשש כבד, שברבות הימים ובהיעלם תחושת ההיכרות האישית עם הנספים, תפוג עצמתם של ימים אלו. לדעתי, רק איחודם של ימי הזיכרון יביא להעצמת הזיכרון שמירת צביונו. יום זיכרון כללי מאוחד יהווה לדעתי מרכיב חשוב ביכולתנו לשמור על הזדהות האומה עם בניה שנפלו ונרצחו במהלך ההיסטוריה בדרך לתקומתה וקיומה. בימי זיכרון מן העבר נתקלנו בתופעות ממש מבישות שקשה לי ואיני רוצה להעלותן על הכתב, רק אציין שלדעתי הצביון שנעניק ליום הזיכרון צריך שיגרום לכיבוד זכרם של אלו ששילמו בחייהם למען תקומת העם בארצו.

יום הזיכרון הכללי, צריך שידגיש את רצף המאבק של עם ישראל על קיומו. כמו כן יובהר המכנה המשותף לנופלים במהלך בניית הארץ לפני הקמתה, לנרצחים בפרעות, לנרצחים בתקופת השואה, לנופלים במאבק הגבורה בגטאות, לחללי כוחות הביטחון שפעלו לפני ולאחר הקמת המדינה למען קיומה, ולחללי פעולות האיבה והטרור. התכנים ליום זה יקבעו במשותף ע"י נציגי הכנסת, הממשלה, כוחות הביטחון, הממסד הדתי והארגונים החשובים (מסוג "יד לבנים" וכדומה). למרות שאינו יום דתי, במובן זה שאינו נגזר מן התנ"ך ואין בו קדושה במובנה הדתי, יש לשוות לו מידה רבה של ממלכתיות ואף דתיות. הרבנים המובילים ישותפו בקביעת דמותו של היום והם אף יקראו לכתוב תפילות מיוחדות ליום זה.

יש לדעתי לקבוע בחוק, לא רק בנוהל, את הטקסים הרשמיים מטעם מדינת ישראל שיתקיימו ביום העצמאות וביום הזיכרון הכללי. כמו כן ייקבעו באותו חוק האישים שיעמדו בראש הטקסים השונים, שייצגו את הרשויות המרכזיות עליהן בנויה הדמוקרטיה הישראלית וגם את המוסדות המרכזיים בהווייתנו.

הצעתי היא זו:

2. טקס יום העצמאות: כמקובל כיום יושב ראש הכנסת – האישיות שמייצגת את הרשות המחוקקת, היא הריבון מטעם העם.
3. טקסי יום הזיכרון הכללי:

א. טקס הזיכרון לשואה ולגבורה: נשיא המדינה – האישיות שמייצגת את המוסד הא­-פוליטי שמטרתו קירוב לבבות ואיחוד העם. לטקס זה יתלוו הרבנים הראשיים לישראל שמייצגים את עובדת היותנו מדינה יהודית בנוסף להיותנו מדינה דמוקרטית.

ב. טקס הזיכרון לחללי מערכות ישראל: ראש/ת הממשלה – האישיות שמייצגת את הרשות המבצעת וממונה על המוסד והשב"כ. לטקס זה יתלווה שר הביטחון, הממונה הישיר על צ.ה.ל.

ג. טקס הזיכרון לחללי הפרעות ופעולות האיבה: נשיא בית המשפט העליון – האישיות שמייצגת את הרשות השופטת. לטקס זה יתלווה השר לביטחון פנים, הממונה הישיר על משטרת ישראל.

לדעתי, יום הזיכרון הכללי צריך לחול תמיד בשבוע שלפני השבוע בו חל יום העצמאות, ויהיה יום שבתון מוחלט, כולל סגירת כל הפעילות של כל העסקים מכל סוג ומין, כולל סגירת כל הפעילות של המדינה ורשויותיה ולמעט סגירת מערכת החינוך והתחבורה הציבורית.

יום הזיכרון יוגדר כחל מיום א' בשעה 06.00 עד 06.00 למחרת – יום ב'. לפי היהדות יש כאן אמנם גלישה של היממה לשני חלקי ימים, אך לדעתי חשוב הדבר על מנת שלא ליצור יום אבל שמתחיל במוצ"ש או, אם יוזז יום הזיכרון קדימה, לגרום לקטיעה מיותרת של רצף ימי עבודה ע"י יצירה בפועל של יום שבתון נוסף שקודם ליום הזיכרון עצמו.

במערכת החינוך, יוקדש יום א' במלואו ללימוד התכנים הקשורים ליום זה ולטכסי זיכרון.

טכסי הזיכרון ממלכתיים יערכו במשך היום שלא כמו טקס יום העצמאות שיערך בערב החג.

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: March 13, 2018

הביטוי העברי לאסופת הכללים שמסדירים את קודי ההתנהגות של החברה נקרא חוק, ובאנגלית Law.

הביטוי העברי ליצירת דבר בסיסי נקרא גם לכונן ובאנגלית to constitute .

כאשר רצו בלשני השפה האנגלית למצוא מילה מתאימה למערכת של כללים בסיסיים, כאלה שמהם נגזרים כל השאר, הם לא חיפשו הטיה של המונח האנגלי לחוק אלא הטיה למונח האנגלי לבסיסי וכך הגיעו ל  Constitution . הבלשנים העבריים לעומתם, הטו את המילה חוק ויצרו חוקה. בכך, לדעתי,  החמיצו את עצמתה של המילה שאמורה לבטא ערכיות בסיסית.

אני מציע להחליף (לצורך אותה אסופת כללים בסיסיים שהכנסת תאשר) את המונח חוקה במונח הגזור משורש שמבטא בסיסיות, כזו שכל מערכת הקודים ההתנהגותיים של החברה עומדת עליו. למשל: מוכנה, מוסדה, מיסדה, ראשה (כמו האבן – אמנם שורש שונה אך המהות דומה, בלעדיה הכול מתמוטט), יסודה.

שינוי כזה, שמוצע כאן, יכול שגם יביא תועלת ממשית. תורת משה מסיני תמשיך להיות "החוקה שניתנה לעם ישראל". ה "מיסדה" תהיה המערכת היסודית החילונית שבאה להסדיר את קודי ההתנהגות במדינה (כמאמר חז"ל – במלכות). ראייה כזו יתכן ותתקבל ע"י הממסד הדתי ובכך יפתח פתח להיותנו אומה מתקדמת.

 

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: March 13, 2018

דק הוא ביטוי שמתאר את הקוד המוסרי של חברה (תרבות) ושל מרכיביה האנושיים.

צדק שונה מהמושג חוק שמתאר את הכללים שנקבעו בחברה באופן שרירותי על מנת לאפשר את קיומה כיחידה תרבותית, את קיומם של הפרטים בה ואת שלמות רכושם. אם כי אין ספק שאחת ממטרותיו החשובות של החוק היא ליצור חברה שנחשבת בעיניה לצודקת.

הצדק הוא דינמי, מתפתח ומשתנה בהתאם למקום ולזמן. הוא שונה בחברה אחת לעומת אחרת. הוא אף משתנה מפרט אחד למשנהו באותה חברה בהתאם לקוד המוסרי האישי של אותו פרט.

תפישת צדק מקובלת טוענת שחברה צריכה לשאוף לאיזון כלכלי של חבריה, למשל ע"י יצירת מערכת מיסוי דיפרנציאלית. כלומר, לקחת מהעשיר ולתת לעני זו פעולה צודקת. תפישת צדק שונה טוענת שזכותו של האדם על רכושו שהושג כדין, עדיפה על זכותה של החברה לדאוג לאחרים, תוך שימוש ברכוש שנלקח ממנו.

תפישות צדק כאלו שתוארו לעיל יצרו במהלך ההיסטוריה משטרים מסוגים שונים שבהם הועדפה תפישת צדק אחת על פני השנייה כמדיניות מרכזית של החברה. אין בכוונתי להביע דעה לגבי איזו תפישה "נכונה" יותר (אין בנמצא דבר כזה), שכן חשוב יותר לדעתי, שתפישת הצדק המקובלת בחברה מסוימת תבטא את רצונם החופשי של האוכלוסייה. ההיסטוריה מראה שעל פי לרוב, עמים בהם מתקיימת דמוקרטיה אמיתית בחרו בתפישות צדק שמהוות פשרה בין הזרמים הקיצוניים, וטוב שכך.

"בני האדם נולדו שווים", משפט מאוד מקובל בקרב התומכים ל"צדק חלוקתי". אינני מביע כאן דעה לגבי הקוד המוסרי התומך או מתנגד לצדק חלוקתי, אך אני מתנגד נחרצות להנחה שטוענת שבני האדם נולדו שווים. מיליארדי בני האדם החיים על פני כדור הארץ נולדו כולם, ללא יוצא מן הכלל, שונים האחד מן השני. הזכות להיות אתה עצמך ולא להיות שיבוט רעיוני של מישהו אחר היא לדעתי זכות בסיסית של האדם באשר הוא. העובדה שבני האדם אינם זהים אינה מהווה סיבה לאפליה מכל סוג שהוא. ההיפך הוא הנכון, דווקא השונות וריבוי הדעות הם אלו שמאפשרים ליצור חברה בריאה וצודקת.

בקיצור: הצדק הוא תמיד בעיני המתבונן.

 

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: March 13, 2018

Justice is an expression which describes the Moral code of a society (culture) and its human components.

Justice is a different concept from Law which describes the rules set forth by society arbitrarily in order to enable its existence as a cultural unit, the existence of its individuals and the completeness of their property. However, there is no doubt that one of the important objectives of the law is to create a society which is considered just in its own eyes.

Justice is dynamic, developing and changes according to time and place. It differs from one society to another. It varies from one individual to another in the same society according to the moral code of the same individual.

A common perception of Justice claims that society should strive to an economic balance, for example by creating differential taxation system. Meaning, to take from the rich and give to the poor is a just action. A different perception of Justice claims that a person's right over is lawfully obtained property takes precedence over the right of society to care for others, using property taken from him.

These perceptions of Justice as described above have created throughout history different types of regimes in which one kind of perception of Justice was preferred over the other as a central policy of the society. I do not intend to express my opinion about what is the "right conception" (no such thing exists), because I think it is more important that the concept of Justice accepted by a society expresses the population's free-choice. History shows that in most cases, truly democratic  nations choose perceptions of Justice which are a compromise between the extreme flows, and that's a good thing.

"Human beings are born equal", a very popular phrase among those supporting "distributive Justice". I am not expressing here an opinion about the moral code that supports or opposes distributive justice, but I decisively object to the assumption which claims that human beings are born equal. Billions of human beings on earth were born, all of them without exception, different from each other. The right to be you and not be a clone of someone else's concept is in my opinion a person's basic right wherever he is. The fact that humans are not identical is not a reason for discrimination of any kind. On the contrary, in fact variance and multiple opinions allow the creation of a healthy and just society.

In short: Justice is always in the eyes of the beholder.

 

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: March 12, 2018

Truth is an expression which describes a review of facts in a correct, absolute and complete manner.

From the definition above it is obvious that truth cannot be partial, relative or subjective.

When any actual event happens, there is only one truth that can describe it. People tend to use the phrase "my truth", as if somewhere there's a different truth for someone else, that describes the exact  same facts. Although the phrase is beautiful and describes the devotion of the speaker to the facts as he recognizes and knows them, it is still not enough to make his subjective truth to an absolute truth.

Sometimes, the truth does seem to us – the ones who feel, watch or listen to its description –  as if it is not solid enough, especially when it is described by various people, who experienced it from different perspectives, mostly also from perspectives which allow only a partial understanding of the truth. This is the situation described by the Japanese immortal film "Rashomon".

Truth can only be one. Even when is not revealed to us completely. Even when ours perspective is subjective and influenced by prejudice. Even when our mind completes (by itself without our conscious control) details that do not exist and even when it deducts ones that do exist.

Many people tend to add to the truth, consciously, so-called "facts" to fit their prejudice. This tendency is one of the reasons why there is a serious risk of a miscarriage of Justice when relying on single testimony which is not backed by factual findings, circumstantial findings, or at least additional supporting evidence.

A famous joke tells the story of  an item published in Soviet Russia in the Communist Party magazine "Pravda" (ironically-"Truth" in Russian). The item describes a running competition between only two participants, one Russian and one American. Pravda reported the results of the competition: "in a race held yesterday the Russian runner came in the respected second place .An American runner who participated came in one before the last place". Factual and precise description, but is this description a correct, absolute or complete description of the truth? The answer is obviously no!! The description is incomplete in a data delivery aspect, it shows twisted relativism between participants and thereby causes a false description of reality. As all being cited wrong say – things were taken out of context.

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: March 12, 2018

אמת היא ביטוי שמתאר מסכת של עובדות באופן שלם מוחלט ונכון.

מעצם הגדרתה לעיל, ברור שאמת אינה יכולה להיות חלקית, יחסית או סובייקטיבית.

כאשר מתרחש אירוע עובדתי כלשהו, יש רק אמת אחת ולא יותר, שיכולה לתאר אותו. אנשים נוטים להשתמש בביטוי "האמת שלי", כאילו ישנה אי שם אמת שונה של מישהו אחר, שמתארת בדיוק את אותן עובדות. הביטוי אמנם יפה ומתאר את דבקותו של האומר בעובדות כפי שהוא מכיר ויודע אותן, אך עדיין אין בזה כדי להפוך את האמת הסובייקטיבית שלו לאמת מוחלטת.

לעתים, האמת נראית לנו – החשים, צופים או מאזינים לתיאורה –  כאילו והיא אינה מוצקה דייה, במיוחד כאשר היא מתוארת ע"י אנשי שונים, שחוו אותה מזוויות ראיה שונות, לרוב גם מזוויות שמאפשרות הבנה חלקית בלבד של האמת. זה המצב המתואר בסרט היפני האלמותי "רשומון".

אמת יכולה להיות רק אחת. גם כאשר היא אינה  נגלית לנו במלואה. גם כאשר נקודת המבט שלנו סובייקטיבית ומושפעת מדעות מוקדמות. גם כאשר מוחנו משלים (בעצמו ללא שליטה מודעת שלנו)  פרטים שאינם קיימים וגם כאשר הוא מחסיר כאלו שכן קיימים.

קיימת נטייה אצל אנשים רבים להוסיף לאמת, בצורה מודעת, "עובדות" לכאורה על מנת להתאימה לדעתם המוקדמת. נטייה זו היא אחת הסיבות לכך שקיימת סכנה חמורה של עיוות דין כאשר מסתמכים על עדות יחידה שאינה מגובה בממצאים עובדתיים, נסיבתיים או לפחות בעדויות תומכות נוספות.

בדיחה ידועה מספרת על ידיעה שפורסמה ברוסיה הסובייטית בביטאון המפלגה הקומוניסטית "פרבדה" (למרבה האירוניה – אמת ברוסית). הידיעה תיארה תחרות ריצה שבה היו שני משתתפים בלבד, האחד רוסי והשני אמריקאי. פרבדה דיווחה על תוצאות התחרות כך: "בתחרות ריצה שהתקיימה אתמול הגיע הרץ הרוסי למקום השני המכובד. רץ אמריקאי שהשתתף בתחרות הגיע למקום הלפני אחרון". תיאור עובדתי מדויק, אך האם זה תיאור נכון, מוחלט או שלם של האמת? התשובה היא כמובן לא!! התיאור אינו שלם במסירת הנתונים, הוא מציג יחסיות מעוותת בין המשתתפים ובכך גורם לתיאור שקרי של המציאות. כמאמר כל המצוטטים שלא כשורה – הדברים הוצאו מהקשרם.

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: March 5, 2018

חכמה היא תכונה של בני האדם, שמותירה אותם מן הבהמות.

Wisdom is a quality of human beings, which separates them from the animals

חכמה היא תכונה של בני האדם, שניתנת למדידה כמותית והשוואתית.

Wisdom is a quality of human beings, which can be measured quantitatively and comparatively

חכמה היא תכונה של בני האדם, שמאפשרת להם להפוך מידע לידע, באמצעותו הם משנים את הטבע כדי שיתאים לצרכיהם.

Wisdom is a quality of human beings, which enables them to transform information into knowledge with which they change  nature to suit their needs

חכמה היא תכונה של בני האדם, שמאפשרת להם להיות מודעים למגבלות יכולתם לדעת.

Wisdom is a quality of human beings, which enables them to be aware of the limits of their ability to know

 

 

.

 

 

 

 

 

 

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: February 4, 2018

Professor Laurence j. Peter discovered and formulated with an amassing distinguishing ability and talent, the principle bearing his name – "The Peter Principle".

According to this principle – "at ranked system every employee tends to rise to his level of lake of talent" – (The Peter Principle, Opus publishing house 2014, in Hebrew). I will rephrase it to common language – employee in a hierarchical system will almost always reach a role that is beyond his abilities and capabilities.

Professor Laurence j. Peter believed that by learning, understanding, studying of the situation and with experience, entering the trap of the Peter Principle can be avoided. In my understanding, the principle formulated by Professor Laurence j. Peter is actually a law of nature. An unchangeable law. A law which you can, at best situation, learns how to live with while minimizing the damages.

The Origin of the Peter Principle is hidden, to my understanding, in our inability to predict the future with reasonable accuracy.

In predicting the future, a fundamental physical law applies, which is called "The Uncertainty Principle" by Warner Heisenberg. This principle, originating from Quantum Mechanics which was formulated in the first quarter of the 20th century, has become a long time ago, a guiding principle for the analyzing of the reality. The Uncertainty Principle subordinates our deterministic ability to predict the future, to statistical laws. In fact, it eliminates the determinism when predicting what will happen in a single event, and it leaves us only the ability to predict general trends, in accordance with the statistical tools.

Note: Determinism here means – absolute capability to predict future behavior based on knowledge of past data.

An appointment of the right man for the job at top ranks is distinctively a prediction of the future of a single event subject to the Peter Principle, which derives, as stated, from the Principle of Uncertainty. Therefore, wrong decisions in appointing senior employees will always be made by employers, even if they spend their time learning and understanding the Peter Principle and its results.

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: February 4, 2018

פרופסור לורנס ג' פיטר גילה וניסח ברוב כישרון ויכולת הבחנה מדהימה את העיקרון הנושא את שמו – "העיקרון הפיטרי".

על פי העיקרון, "במדרג כל עובד נוטה לעלות אל דרג חוסר-הכישרון שלו" (העיקרון הפיטרי, אופוס הוצאת ספרים 2014). אנסח זאת בשפה פשוטה יותר – עובד במערכת הירארכית יגיע לרוב לתפקיד שהוא מעבר לכישוריו ויכולותיו.

 פרופסור לורנס ג' פיטר האמין שע"י לימוד,הבנה,קריאת מצב וניסיון ניתן להימנע מהמלכודת  של העיקרון הפיטרי. להבנתי שלי, העיקרון אותו ניסח פרופסור לורנס ג' פיטר הוא בעצם חוק טבע. חוק שאינו ניתן לשינוי. חוק שלכל היותר ניתן ללמוד כיצד לחיות איתו תוך מזעור נזקים.

מקורו של החוק הפיטרי  טמון להבנתי, בחוסר היכולת שלנו לחזות את העתיד ברמת דיוק סבירה.

על חיזוי עתיד חל חוק פיזיקלי יסודי שנקרא "עיקרון אי הוודאות" ע"ש וורנר אייזנברג. עיקרון זה, מקורו במכאניקת הקוואנטים, שהתגבשה ברבע הראשון של המאה העשרים, הפך זה מכבר לעיקרון מנחה בניתוח המציאות. עיקרון אי הוודאות מכפיף את היכולת הדטרמיניסטית שלנו לחזות עתיד, לחוקים סטטיסטיים. למעשה הוא מבטל את הדטרמיניזם בכל הקשור לניבוי של המתרחש באירוע בדיד ומשאיר לנו את יכולת הניבוי למגמות כלליות בלבד, בכפוף לכלים סטטיסטיים.

הערה: דטרמיניזם לעניינו פירושו – יכולת מוחלטת לנבא התנהגות בעתיד על סמך ידיעת נתוני עבר.

מינויו למעלה המדרג של האיש המתאים לתפקיד הוא באופן מובהק חיזוי עתיד של אירוע בדיד הכפוף לעיקרון הפיטרי, שנובע כאמור מעיקרון אי הוודאות. לכן, לעולם ייעשו טעויות במינויים של עובדים בכירים, אפילו אם המעסיקים יקדישו את זמנם ללימוד והבנת העיקרון הפיטרי והשלכותיו.

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: February 4, 2018

בהתאם ובכפוף לרוחה של מגילת העצמאות של מדינת ישראל, תהא המפלגה ציונית, יהודית ודמוקרטית, תוך שימת דגש על זכותו הטבעית של הלאום היהודי לריבונות על ארצו, היא מדינת ישראל. למען השגת מטרה זו תבצע  המפלגה את הפעולות להלן:

 

כללי

1. פעילות למען קשר הדוק עם יהדות העולם ולמען הבאתם ארצה של יהודי התפוצות, תוך הכרה בזכותם של יהודי כל העולם להתאחד במדינת הלאום שלהם, היא מדינת ישראל.
2. פעילות למען אבטחת חופש דת (כולל שאיפה להפרדת הדת מהמדינה), מצפון, לשון, חינוך ותרבות במדינה.
3. דאגה לאבטחת חירות, צדק, שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.

 

מדיני

4. שאיפה כנה לשלום אמיתי ובר-קיימא עם כל המדינות השכנות לה בכלל ועם תושבי ארץ ישראל הפלסטינים בפרט, תוך גילוי יוזמה אקטיבית למען השגת מטרה זו.
5. חתירה למען שמירה על אופייה הלאומי היהודי של מדינת ישראל. כחלק מצורך חיוני זה למען שמירת הזהות של הלאום היהודי באשר הוא, תשאף המפלגה ליצור הפרדה פיזית בין הלאום היהודי לבין העם הפלסטיני, עד כמה שניתן הדבר להיעשות, תוך תמיכה בהקמתה של ישות פלסטינית מפורזת מנשק.
6. שאיפה לקביעת גבולות סופיים ברי קיימא למדינת ישראל. במסגרת זו:

א. גבולותיה הסופיים של המדינה עם שכנותיה ממצרים וירדן כבר נקבעו בהסכמים הדדיים.

ב. גבולה של המדינה עם שכנתה לבנון נקבע כבר בהסכמים בינלאומיים קודמים ואף שורטט במפות וסומן בקרקע בשיתוף עם נציגי האו"ם.

ג. גבולה של המדינה עם שכנתה סוריה ייקבע על בסיס הגבול הבינלאומי כפי ששורטט בהסכמים בינלאומיים קודמים, אך יכלול תיקונים חיוניים לטובת מדינת ישראל שנובעים מהמבנה הטופוגרפי של השטח שממנו היא מאוימת. כמו כן תפורז כל רמת הגולן.

ד. גבולה של מדינת ישראל עם הרשות הפלסטינית (בעתיד מדינה פלסטינית) ייקבע בהסכם עמה ועם גורמים רלוונטיים אחרים לפי הצורך. העקרונות המנחים בקביעת הגבול יהיו כפי הכתוב במאמר שפרסמתי שכותרתו " הסדרה מדינית של א"י המערבית".

 

דמוקרטיה ומבנה השלטון

7. שאיפה לחיזוק המבנה הדמוקרטי שעיקרון "הפרדת הרשויות" עומד בבסיסו. יחסי גומלין תקינים בין הרשויות ושמירה על איזונים ובלמים ביניהן הם היסודות עליהן עומדת מדינה דמוקרטית. להשגת מטרה זו תפעל המפלגה במספר מישורים וביניהם:

א. לשלושת המוסדות המהווים את "רגלי הדמוקרטיה" תיווסף רגל רביעית והיא "הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח". פרטים לגבי ההצעה להקמת רשות חדשה זו מובאים במאמר שפרסמתי שכותרתו " הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח".

ב. יופרד תפקיד התובע הכללי מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

ג. יופרד תפקיד בית הדין הגבוה לצדק מתפקיד בית הדין הגבוה לערעורים. יש גם מקום לחשיבה בעניין הקמת בין משפט לחוקה שידון (עד לכינונה של חוקה בישראל)  בעניינים הקשורים ביישומם של  חוקי היסוד.

ד. תיאסר כהונת שר ו/או סגן שר בכנסת. כהונה כפולה זו נמצאת בניגוד מוחלט לעיקרון הפרדת הרשויות. החריג היחיד לעניין זה, יכול שיהיה ראש/ת הממשלה. השיטה שתיבחר למימוש סעיף זה פחות חשובה בעיני (שיטה נורבגית או אחרת).

ה. תועדף שיטת בחירות אישיות/מחוזיות לכל כהונה שהיא, כולל – ראשות ממשלה, חברות בכנסת, ראשות עיר או מועצה וחברות בהן, ראשות מפלגה ורשימתה לכנסת  ולעיריות או מועצות. העדפה זו היא מרכיב מרכזי בחשיבה שטוענת שיש לחזק את הקשר והמחויבות של הנבחר לבוחר. כל זאת על חשבון המחויבות הקיימת היום של הנבחר לאישים שבגינם ועל גבם הוא נבחר לכהונתו.

ו. תיאסר "משמעת קואליציונית" בכנסת. חברי הכנסת הם במהותם נציגי הריבון, שהוא העם. בין תפקידיה הרבים, הכנסת היא הבוחרת את הרשות המבצעת ולאחר מכן המפקחת עליה. הדעת אינה סובלת שהכנסת תהיה נתונה למרותה של אותה רשות עליה היא ממונה.

ההצדקה לכאורה של המשמעת הקואליציונית נובעת בין היתר משיטת הבחירות הנוכחית, שכן חבר הכנסת נבחר לכאורה בשל הקו אותו מייצגת המפלגה ולא בשל דעותיו העצמאיות. שינוי השיטה שהוצע בסעיף הקודם מבטל טיעון זה.

הטיעון, שמשמעת קואליציונית היא הדרך הנכונה, באמצעותה הרוב ממש את זכותו למשול אינו תקף, שכן המצב בדיוק הפוך. לפי שיטת "המשמעת הקואליציונית", מפלגה שאין לה כלל רוב בעם ובכנסת, שולטת ע"י הסכמים קואליציוניים עם מפלגות קטנות ממנה  וכופה את דעתה  על הרוב  בשיטת "פירמידה". כל זאת תוך התעלמות מהאפשרות שרוב נציגי העם, לו רק ניתנה להם האפשרות, מתנגדים להצעת המיעוט השליט.

ז. תיאסר חברותם בכנסת/מועצת-עיר/רשות של חברי מפלגה שלא נבחרו בתוך מפלגתם בשיטה דמוקרטית מוכרת. דברים אלו מכוונים לכל המפלגות, הן לאלו שבהן שליט יחיד קובע את הרכב הרשימה לכנסת/מועצת-עיר/רשות, הן לאלו שבהן משוריינים מקומות ברשימה וכמובן ובעיקר לאלו שבהן לא מתקיים הליך דמוקרטי בכלל.

תותר העדפה מתקנת מגדרית או מחוזית, כלומר קידום ידוע מראש של המגדר/נציג המחוז המועדף, אך עדיין לפי הסדר שנקבע ע"י הבוחרים.

ח. תוגבל כהונתם של נבחרים לשתי קדנציות של חמש שנים כל אחת, או עד עשר שנים במצטבר (כולל תקופות לא רציפות) כגבוה שביניהן. הגבלה זו תחול גם על שורה  של מינויים בכירים כמו ראש ממשלה,  נשיא, מבקר מדינה, מנכ"לים של משרדי ממשלה ועוד.

8. תמיכה בחקיקה שתמנע קיומם של מונופולים ו/או קרטלים ששולטים בכלכלה, בתקשורת או בצרכי ציבור חיוניים אחרים. מונופול או קרטל יחשב לעניינו ככזה גם כאשר השליטה במספר גופים היא ע"י אנשים מקורבים זה לזה. מונופול או קרטל יחשב לעניינו ככזה גם כאשר גוף בעצמו או ע"י מקורבים שולטים בצרכים ציבוריים דומים ולא בהכרח זהים. למשל, ייחשב כמונופול גוף בעל שליטה על עיתון וגם על תחנת טלוויזיה ו/או גם על אתר תקשורת אינטרנטי.

 

חברה וכלכלה

9. תמיכה בכלכלה חופשית ועידוד היזמות הפרטית תוך שמירה על ערכים חברתיים מצד אחד, ופעילות נמרצת להקטנת הפערים הכלכליים והחברתיים מצד שני.
10. שינוי סדרי קדימויות בתקציבים והעדפות ממשלתיות לפי הסדר להלן:

א. חינוך, תרבות והשכלה.

ב. בריאות.

ג. ביטחון המדינה וביטחון אישי.

ד. חברה וסביבה.

ה. תשתיות וכלכלה.

ו. קליטת עלייה וקשר עם יהדות התפוצות.

 

 

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: February 3, 2018

 

הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח – The Control, Audit  and Supervision Authority

יציבותה של הדמוקרטיה, על גווניה הרבים, בעידן החדש מאז מונטסקייה מבוססת על מערכת של איזונים ובלמים בין שלוש רשויות על.

1. הרשות המחוקקת – הפרלמנט – נחשבת לריבון בכל השיטות הדמוקרטיות המקובלות, בשל היותה נבחרת ע"י העם ומייצגת את רצונו.

הפרלמנט משפיע על מהלכי הממשל באמצעות חקיקה, אך בשיטה שלנו, כמו גם בשיטה האנגלית למשל, מונהג בפועל ע"י הממשלה.

הפרלמנט משפיע באמצעות החקיקה על פסיקת בתי המשפט, אך גם נתון להשפעת בתי המשפט, לעתים דרך פרשנויות שמשנות את כוונת המחוקק ולעתים באמצעות פסיקות שמבטלות חקיקה.

2. הרשות המבצעת – הממשלה – היא המערכת הביצועית שעצמתה תלויה בעיקר ביחסים בינה לבין הפרלמנט.

לרוב, היא זו שיוזמת חקיקה בפרלמנט, אך כוחה תלוי בפרלמנט, בעיקר כאשר למפלגה השלטת או לנשיא הנבחר אין בו רוב. הממשלה מיישמת את חוקי הפרלמנט, והפרשנות שהיא נותנת להם משפיעה על היישום שלהם בפועל.

הממשלה והחלטותיה נתונים באופן ישיר לביקורת של בתי המשפט, אך יש לה גם השפעה על בחירת השופטים.

3. הרשות השופטת – בתי המשפט – עצמתה נובעת בעיקר ממעמדם האישי הרם של מרכיביה,  מחוסר תלותה (לאחר בחירתם של חבריה) ברשויות האחרות וממקובלות פסיקותיה.

קשריה עם המערכות האחרות כבר צוינו לעיל.

חשוב להדגיש שמבנה שלושת הרגליים עליו מבוססת הדמוקרטיה הנו שביר מאוד ועיקר חוסנו נובע מהשאיפה האנושית לחופש וממסורת של עמים שהטמיעו את רוח הדמוקרטיה. האיזונים והבלמים כשלעצמם אינם מספיקים לשמר את הדמוקרטיה במקום שבו התושבים לא הטמיעו את רוחה. במקום בו הדמוקרטיה קיימת יש לחפש כל הזמן דרכים נוספות להרחיב ולשפר את האיזונים והבלמים המאפשרים קיום תקין של שלושת רגלי הדמוקרטיה.

ברצוני להציע תוספת של רגל למבנה הדמוקרטי, שלדעתי תתרום רבות לביסוסה וליציבותה של הדמוקרטיה. הרגל הרביעית צריכה להיות "הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח".

יאמר המתנגד  "האם כיום אין בקרה, ביקורת או פיקוח?" שיש פתאום צורך להפוך אותן לרשות מרכזית שהיא אחת מרגלי הדמוקרטיה. התשובה היא שלמערכות הנוכחיות המבוזרות, ובראשותן "מבקר המדינה" אין מספיק יוקרה, עצמה ויכולת השפעה כפי שיש לרשויות העל האחרות. כתוצאה מכך, לדוחות ביקורת על מוסדות ציבור ואחרים, לגופי פיקוח ותקינה ולמערכות בקרה רבות יש ערך מועט וסמלי בלבד.

מאז ימי קדם כאשר התקבצו לראשונה בני האדם לחבורות נוצרו כבר מערכות של סוגי ממשל שונים כמו למשל אסיפות חכמים, שיצרו קוד התנהגות ומערכות שיפוטיות, ובכל זאת אין מי שיטען שבשבטים הקדמונים התנהלה מערכת דמוקרטית. הדמוקרטיה נוצרה כאשר המערכות המבוזרות קובצו לשלוש רגליים, האיזונים והבלמים בין המערכות נכפו באופן מלאכותי ונקבע הכלל הגדול מכולם והוא, שכל המערכות ללא יוצא מן הכלל יונקות את סמכותם מהעם בדרך ישירה או עקיפה. כך גם בהצעה שלי, הקבצתן של המערכות המבוזרות העוסקות בבקרה, ביקורת ופיקוח ליחידה מרכזית אחת ויניקת הסמכות ישירות מהעם היא זו שתעניק את העצמה והכוח לרשות החדשה. מצד אחד נעניק לגוף החדש אוטונומיה מרבית ונגרום לחוסר תלותו בשלושת הרגליים האחרות, מצד שני נקשור אותו לשאר הרגליים על מנת ליצור איזונים ובלמים בין כל רשויות העל.

אי תלותה של "הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח" במערכות הדמוקרטיות המרכזיות האחרות היא אבן היסוד ליכולתה להצליח בשימור הדמוקרטיה. הדרך הטובה ביותר להבטיח את אי תלותה היא באמצעות בחירה ישירה של ראשיה ישירות ע"י העם בבחירות כלליות. כמו כן יש לקבוע שיטה עצמאית שתבטיח לה את המימון הדרוש לפעילותה במנותק מהחלטות הגופים המבוקרים על ידה, בדומה למימון הרשות השופטת.

לרשות תוענק הסמכות לאכוף את הביקורת, את הבקרה ואת הפיקוח על סוגים שונים של גופים ואישים שייקבעו מראש בחוק. אינני מציע בשום פנים ואופן לתת לרשות גם יכולות ענישה ואכיפה. יכולות אלו צריך שיישארו בידי המערכת השיפוטית ומערכת הממשל  בהתאמה. כך תישמר הפרדת הרשויות  וישמרו האיזונים בין כל ארבעת רגלי הדמוקרטיה.

לצערי, למוסדות ביצועיים רבים מדי יש כיום את הסמכות לתבוע אזרח, לשפוט את מעשיו ולהפעיל עליו אמצעי גבייה. דוגמה מובהקת לסמכות לא דמוקרטית כזו היא "רשות המסים". היא מחליטה על גובה חובו של אזרח למדינה, היא דנה בערעור שהוא מגיש ולבסוף גם מפעילה עיקולים והוצאה לפועל למימוש החלטתה. אסור שמערכות כאלו יתקיימו במדינה דמוקרטית, אך נושא זה צריך שידון בנפרד.

"הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח" תהיה מורכבת מיחידה מרכזית ולה שלוש יחידות משנה, כאשר כל יחידת משנה תהיה אחראית על בקרה, ביקורת ופיקוח של אחת משלושת מערכות העל הדמוקרטיות האחרות – מחוקקת, שופטת ומושלת.

העומדים בראש היחידה המרכזית, בראש יחידות המשנה והסגנים של כולם ייבחרו בבחירה ישירה ע"י העם פעם בחמש שנים. הכהונה המרבית לתפקיד אחד תהיה שתי קדנציות. רשאי יהיה כל נושא תפקיד להתמודד על תפקיד אחר בבחירות הבאות.

הכנסת, בשיתוף פעולה עם מערכת המשפט והממשלה, תקבע אילו יחידות בקרה קיימות יאוגדו לתוך הגוף החדש ואיזה יחידות חדשות יוקמו. תחת פיקוחה של הרשות החדשה יעמדו גופים שונים שנמצאים כיום בפיקוח גופים אחרים כמו למשל: מבקרי פנים של הכנסת, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, מכון התקנים, דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות, רואי חשבון מבקרים של חברות ציבוריות, נציב תלונות הציבור, המפקחים על הבנקים, הביטוח ושוק ההון, בקרת הפרקליטות  ועוד כפי שייקבע לאחר דיון מעמיק.

הקמה של מוסד מסדר גודל כזה, יש מאין, היא מבצע גדול ומורכב ומחייבת התבססות על הקיים. לשם כך אני מציע שבתקופת ההבשלה וההקמה ולאחר מכן למשך  שנתיים מיום הקמתה (עד לבחירות הראשונות)  יעמוד בראש המוסד מי שמכהן כיום כמבקר המדינה. מוסד מבקר המדינה הוא כמובן הגוף המרכזי שמסביבו תוקם "הרשות לבקרה, ביקורת ופיקוח". חשוב מאוד שההקמה האטית והמבוקרת של הרשות הרביעית תאפשר לציבור ליצור מסורת של כיבוד הרשות על מוסדותיה ומפעיליה.

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: January 21, 2018

 

מבוא:

אין ספק בלבי, שהתכנית המוצעת להלן תעורר התנגדות מצדם של כמעט כל המעורבים בסכסוך הישראלי – פלסטיני. תכנית זו אינה בבחינת "ראה וקדש" ושינויים, שכוונתם טובה יתקבלו ברצון. מטרתה העיקרית היא לעורר כיווני מחשבה חדשים, "חשיבה מחוץ מהקופסא" כאמור במקומותינו. הרעיון שעומד מאחורי התוכנית אינו חדש – יש להפריד בין הנצים לפחות עד שיתחלף דור המדבר ויקום דור חדש שאינו שטוף שנאה לאחר. חובתם של שני העמים להכיר בכך שנאמנות כפולה, ללאום שלך מצד אחד ולמדינה בה אתה יושב מצד שני, היא בעייתית ומהווה מקור בלתי נדלה להתנגשויות פיזיות, כלכליות ותרבותיות בין העמים. הצלחת התכנית, וחשוב מכך השכנת שלום בר-קיימא בחלק זה של המזרח התיכון מחייבת רצון כן ועמוק של בני האדם המעורבים בסכסוך. ללא שאיפה אמיתית לשלום תוך ידיעה ברורה שהדבר כרוך בויתורים כואבים לכולם, ותוך התעלות מעל שיקולים דתיים ולאומניים קיצוניים, אין סיכוי לאף תכנית להצליח. היצמדות לאטימות רק תגזור עלינו על בנינו ובני בנינו היהודים לחיות על החרב לעולם ועד ועל המקבילים הערבים לחיות תחת שלטון זר וללא חזון בר ביצוע.

 

 

תכנית:

 

להלן קווי יסוד להסדרה מדינית של השטח הכלוא בין הים התיכון וחצי האי סיני במערב – הערבה, נהר הירדן  ורמת הגולן במזרח – הים האדום בדרום – והמדינות לבנון וסוריה בצפון:

 

1. בשטח האמור תוקם, בנוסף למדינת ישראל, מדינת פלסטין.
2. שתי המדינות יסכימו הסכמה מוחלטת שאינה ניתנת לשינוי לפיה תפורז לחלוטין מדינת פלסטין על כל חלקיה. בתמורה לכך ייחתם הסכם הגנה בין שתי המדינות, לפיו תערוב מדינת ישראל לעצמאותה של שכנתה, לשלמות גבולותיה ולביטחון תושביה מפני איומים מבחוץ. כחלק בלתי נפרד מהסכמה זו תינתן למדינת ישראל הזכות להציב צבא לאורך נהר הירדן בכלל ובמעברי הגבול עם ירדן בפרט.
3. המדינות לא יהיו רשאיות לשנות על דעת עצמן בלבד סעיף כלשהו מההסכם שיושג. לשינוי בהסכם ייחשב גם הסכם עם צדדים שלישיים שיש בו כדי להשפיע על ההסכם שיושג בין שתי המדינות.

4. הגדרות לעניין תכנית זו:

"מדינה דמוגרפית" – מדינה שבמוצהר ובהסכמה מהווה מקום מושבו של לאום מסוים. במדינת ישראל – הלאום היהודי. במדינת פלסטין – הלאום הפלסטיני.

"אוטונומיה" – יישוב בעל זהות דמוגרפית אחידה באופן מובהק, שנמצא רובו ככולו בתוך השטח של מדינה דמוגרפית שונה.

5. הגבול בין שתי המדינות ייקבע בהסכם ביניהן ובהתחשב בעקרונות המנחים להלן:

א. התחשבות בגבול שהיה קיים בפועל בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן ערב מלחמת ששת הימים.

ב. התחשבות מרבית ומכרעת והכרה בעובדת קיומם הנוכחי של יישובים בעלי זהות דמוגרפית אחידה באופן מובהק בכל השטח בין הירדן לים. שיקול זה הינו מהותי ביותר וישפיע על ההחלטות לגבי שיוכם המדיני והטריטוריאלי של יישובים שונים.

ג. התחשבות מרבית בצורך החיוני של המדינות לרצף טריטוריאלי במידת האפשר. אם כי ברור למשל שאין הדבר אפשרי למשל, בקשר בין רצועת עזה ליהודה ושומרון. במקרים מסוג זה יש להגיע להסכמות בדבר מעבר בטוח וחופשי לאנשים ותעבורה. רכבות ישירות וגשרים יהוו פתרון מועדף במקרים רבים.

ד. מקומות בהם ניתן להשיג רצף טריטוריאלי של יישובים בעלי זהות דמוגרפית אחידה כמו למשל מעלה אדומים ואריאל מצד אחד ואום אל פחם וכפר קאסם מצד שני, ישויכו למדינה הדמוגרפית בעלת אותה זהות.

ה. במקומות בהם לא ניתן לקיים רצף טריטוריאלי יוקמו "אוטונומיות". למשל: קריית ארבע, גושי יישובים קטנים בשטחי מדינת פלסטין שאינם גושי ההתיישבות הגדולים, נצרת, סכנין ועוד. התושבים באוטונומיות יהיו בעלי תעודות זהות ודרכון של המדינה הדמוגרפית שלהם, וכן יהיו בעלי הזכות לבחור ולהיבחר בה. כפועל יוצא ממצב זה יינתנו למדינה הדמוגרפית זכויות וחובות נרחבות באזורים שהם לכאורה בתוך שטחה של מדינה דמוגרפית אחרת. למשל: הבטחה לגישה פיזית לנציגי המדינה הדמוגרפית. משטרה, שיפוט, חינוך, רישוי תחבורה, רישוי עסקים, מס הכנסה על בסיס "תושבות ו/או מקום העסק"  ולמעשה מדינה בתוך מדינה למעט זכות לצבא ולמעט הזכות להיות "עיר מקלט" לפושעים.

ו. ערים מעורבות כמו למשל עכו, יישארו משויכות למדינת ישראל.

6. ירושלים שמחוץ לחומות תחולק בין שתי המדינות לפי אותם עקרונות של השתייכות לאומית שנמנו בסעיפים קודמים. יוסכם שזכותה של כל מדינה לקבוע היכן תהיה בירתה והיכן ישבו מוסדות השלטון שלה.
7. ירושלים שבתוך החומות תחולק כך ש:

א. הרבעים היהודי, הארמני והנוצרי, הכותל המערבי ודרכי הגישה אליו, המנהרות, החפירות הארכיאולוגיות הישראליות בתוך ומחוץ לחומות, וכן רצועת קרקע ברוחב של כ 100 מטרים בתוך הר הבית שצמודה לחלקו העליון של הכותל המערבי לכל אורכו, כל אלה יכללו בשטחה של מדינת ישראל.

 ב. הרובע המוסלמי והר הבית למעט רצועת הקרקע שצמודה לכותל המערבי, יכללו בשטחה של המדינה הפלסטינית.

8. שתי המדינות יפעלו, ע"י הקצאת משאבים ובאמצעות שינויים במערכי הלימוד של מוסדות החינוך שלהן, למען חינוך הדורות הבאים לשאיפה לדו קיום בשלום ולמען הורדת מפלס השנאה בין העמים.
9. כל התהליך כולו ילווה ע"י משקיפים מטעם שתי המעצמות הגדולות והאיחוד האירופי.
10. ייקבע פרק זמן סביר שלאחריו יבחן מימוש ההסכם. לאחר תום תקופה מוגבלת זו ישוחררו כל האסירים הביטחוניים. יוכרז על ויתור תביעות הדדיות לפיצוי בגין רכוש ונזיקין מכל סוג שהוא של המדינות ותושביהן אחת מהשנייה. תבוטל סופית זכות השיבה ההדדית, כולל של פלסטינים לשטחן של שתי המדינות וכולל של יהודים לארצות ערב באשר הן.

 

 

DANIEL ASSA                            

Israel. Givatayim, 90 Shenkin Menahem St. 5330801

Email: AssaDany@Gmail.com Blog: DanielAssa.com    Cell. 972-52-6553999 

Fax. 972 -3- 9628663

Israel. Givatayim: January 20, 2018

מטרת החיים עדיין נשגבת מבינתנו, אנשי המאה ה-21. לדעתם של מדענים שונים, מטרת החיים היא לשמור על קיומו של החומר הגנטי ולהעבירו הלאה לדורות הבאים. בין אם דעה זו מקובלת עלינו ובין אם לאו, הבה נניח לרגע שכך הדבר. מיד תתעורר השאלה: מהם הכלים העומדים לרשותנו לביצוע משימת החיים? תשובה אחת סבירה ביותר תהיה למשל, שרבייה היא כלי חשוב לביצוע משימה זו. עד עכשיו הגדרנו מטרה שהיא – קיום הגנום, וכלי לביצוע שהוא – רבייה. במקרה זה איש לא יעלה על דעתו לומר, שהרבייה היא מטרת החיים והקיום הוא הכלי לביצוע המטרה. ההיפוך בין סובב למסובב ברור מאוד.

אף על פי כן, מתעקשים אנשים רבים וחשובים במדינתנו הקטנה,  להגדיר את ה"שלום" כמטרה עליונה. בעבר הלא רחוק, אף הוגדר בצורה מעוות לחלוטין "תהליך השלום" כמטרת העם בישראל.

הצד השני של המפה הפוליטית בישראל אינו חף מפשע בעניין זה. הגדרת "שלמות הארץ" ו"שלמות האדמה" כמטרה המקדשת את האמצעים היא חטא זהה בחומרתו להגדרת ה"שלום" כמטרה.

עם ישראל חייב להגדיר לעצמו את מטרת קיומו. רק לאחר הגדרת המטרה, יוכל כל אחד לפי הבנתו לבחור את הכלים לביצוע המטרה, ואת סדר הקדימויות לשימוש בכלים. מובן שיכולתנו כפרטים לקבוע הן את המטרה והן את הכלים תתבטא בהצבעתנו בקלפי. הצבעה למען אותה הנהגה שתואיל בטובה להגדיר את מטרותיה, את הכלים לביצוע המטרות וסדרי הקדימויות שלה.

לדעתי, מטרת החיים של יצורים תבוניים היא "הקיום ההמשכי". קיום, כלומר החל מהקיום האישי, עבור דרך קיום משפחתי וקהילתי ועד לקיום הלאומי. כולל כל סוגי הקיום כולם:  גשמי, רוחני, חברתי, תרבותי ועוד. המשכי, כלומר העדפתנו הטבעית היא שימור דור ההמשך אפילו על חשבוננו אנו, זהו דחף יסודי ומובנה. ההמשכיות והנצחיות הם בעצם הרצון החזק ביותר של האדם והם המשפיעים החשובים ביותר על התנהגותו והתנהלותו.

מותר, ואף רצוי, שיהיו בינינו חילוקי דעות בדבר הכלים לביצוע המטרה וכן גם לגבי סדר הקדימויות בשימוש בכלים. יהיו שיעדיפו לוותר על שטחי ארץ, מתוך הערכה שהדבר יביא שלום, שהוא בעיניהם הכלי המועדף להשגת מטרת החיים. יהיו שיעדיפו את שמירת שלמות המולדת ככלי העדיף לביטחוננו, בשל הערכתם השלילית את הצד שכנגד. כל הדעות לגיטימיות בעיני, ודעתי האישית אינה רלוונטית כאן, כל זאת בתנאי אחד חשוב ומהותי. אסור לאף אחד להתבלבל ולהפוך את הכלים  למטרה כאילו ויש להם זכות  עמידה בפני עצמם. השימוש בכלים, צריך שיהא מושכל ומותר גם להחליף ולשנות כלים במהלך הזמן. המטרה לעומת זאת חייבת להישאר קבועה ולהאיר את דרכנו.